פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
אין תקציר עריכה
'''נוף מחלון בלה-גרא''' הוא שמו של ה[[צילום|תצלום]] הראשון ב[[היסטוריה]] ששרד, אותו צילם הממציא [[צרפת|הצרפתי]] [[ניספור נייפס]], ככל הנראה בשנת [[1826]] או [[1827]]. בתצלום נראה נוף שנשקף מחלון הסטודיו של נייפס ב[[לה-גרא]]. בספרי היסטוריה של הצילום בצרפתית מכונה התמונה בשם אחר: "Paysage à Saint-Loup-de-Varennes" ("נוף בסן-לו-דה-וארן").
 
התצלום, בגודל 16.5X20.5 ס"מ, נעשה בשיטה שהמציא נייפס, שאותה כינה "הליוגרפיה" (Heliography, רישום-שמש). נייפס עסק בניסויים בחומרים רגישים ל[[אור]] מאז [[1816]], והמציא [[תמיסה|תמיסות]] שונות שמגיבות לקרני [[השמש]]. לשם הכנת תצלום זה הכין לוח [[פיוטר|פְּיוּטֶר]] (סוג של [[מתכת]]) ממורק שנמשח בתמיסת [[ביטומן]] (bitumen of Judea - סוג של זפת). את הלוח הניח בגב [[קמרה אובסקורה]] בעלת [[עדשה]] דּוּ-קְעוּרָה, וחשף אותו לאור במשך למעלה משמונה שעות; הביטומן התקשה באזורים שנחשפו לאור. לאחר החשיפה נשטף הלוח באמצעות שמן [[לבנדר]] ו[[נפט]], שהמיסו את הביטומן באזורים שלא נחשפו לאור ולכן לא התקשו. התוצאה שהתקבלה הייתה תמונה פוזיטיבית קבועה ויחידאית (בלתי ניתנת לשכפול). רבים אחרים לפני נייפס ניסו לקבע את הדימוי שנוצר בגב הקמרה-אובסקורה, אך הדימויים שייצרו היו נגטיבייםתשלילים על-פי-רוב (האזורים הבהירים במקור הפכו לשחורים בדימוי), וגרוע מכך - הם נעלמו מיד כשהוצאו מהקופסה החשוכה ונחשפו לאור. נייפס היה הראשון שהצליח לקבע את הדימוי.
 
התצלום קשה לקריאה ואינו ברור. רואים בו מצד שמאל את עליית הגג של בית-יונים, ומצד ימין אגף של ביתו של נייפס. במרכז נראה גגו המשופע של אסם, ומאחוריו [[עץ]].
[[תמונה:First_photo.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רפרודוקציה ללא ריטוש של ההליוגרפיה "נוף מחלון בלה-גרא"]]
 
גרנשהיים ניסה לצלם רפרודוקציה של התצלום הישן, שכן את התמונה לא ניתן היה להעתיק או לשכפל (היא נעשתה ללא כל נגטיבתשליל), אך גילה שהדבר כמעט בלתי אפשרי. לוח המתכת הממורק, עליו צולמה התמונה, שיקף כבראי את המצלמה שהוצבה מולו. העיתון "[[טיים]]" (Time), צוות מ[[הגלריה הלאומית (לונדון)|הגלריה הלאומית]] ב[[לונדון]] ויועצים ממעבדת המחקר של [[קודאק]] (Kodak) ניסו אף הם ליצור רפרודוקציה דומה של התצלום המקורי אך ללא הצלחה. התוצאה המרבית אליה הגיעו הייתה עדיין מעוותת ושונה במידה ניכרת מהמקור. לפיכך החליט גרנשהיים לרטש בעצמו את תצלום הרפרודוקציה בעזרת צבעי מים, ואת התוצאה שקיבל תיאר בעצמו כ"דומה רק בקירוב למקור" (Batchen, ''Burning with Desire'', p. 127). עם זאת, פרסם גרנשהיים את הרפרודוקציה המצוירת במאמרים ובספרים על תולדות הצילום שפרסם, וציור/צילום זה שב והופיע כמעט בכל ספרי ההיסטוריה של הצילום מאז (כולל הרפרודוקציה המובאת בדף זה).
 
ב-[[1963]], לאחר שהארי רנסום (Ransom) רכש את אוסף גרנשהיים עבור [[אוניברסיטת טקסס]], הועבר התצלום לאוניברסיטה, ושם הוא מוצג כיום במסגרתו המקורית ותחת תאורה מיוחדת. המרכז למחקר במדעי-הרוח על-שם רנסום, אשר מחזיק בבעלות על התצלום כיום, כפוף להסכם עם גרנשהיים, שלפיו אין לספק כל רפרודוקציה אחרת של ההליוגרפיה של נייפס מלבד ציור-המים הנזכר לעיל. חוקר תולדות הצילום באומונט ניוהל (Newhall) פרסם ללא רשות את הרפרודוקציה הלא-מתוקנת במהדורה משנת [[1982]] של ספרו ''The History of Photography''.