חחום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 6:
שמה של חחום מופיע בטקסט של [[גודאה]] מלך [[לגש (עיר)|לגש]] שחי במאה ה-22 לפנה"ס, כשהוא מציין שייבא זהב מהרי חחום.{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=hB9feN_sbx4C&pg=PA103&dq=Hattusili+I+%2B+Hahhum&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwiZnYHKofjKAhUrAZoKHW5lBsYQ6AEIKDAC#v=onepage&q=Hattusili%20I%20%2B%20Hahhum&f=false A Historical Geography of Anatolia in the Old Assyrian Colony Period], מאת Gojko Barjamovic‏, הוצאת Museum Tusculanum Press,{{כ}} 2011, עמ' 102–103}}
=== מרכז סחר אשורי===
העיר הייתה מרכז סחר. בראשית האלף השני לפנה"ס, העיר שימשה תחנת סחר במסגרת [[הסחר האשורי באשור הקדומה עם המושבות האשוריות באנטוליה|הסחר האשורי עם המושבות האשוריות באנטוליה]]. היא הייתה התחנה הראשונה אליה הגיעו הסוחרים האשוריים, לאחר שהם חצו את הפרת על גבי מעבורות.{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=SqCNCgAAQBAJ&pg=PA150&dq=ancient+Kanesh:+a+merchant+colony+in+Bronze+Age+Anatolia&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwiClueEkfjKAhXGNpoKHYGNBWAQ6AEIHTAA#v=onepage&q=Hahhum&f=false Ancient Kanesh: A Merchant Colony in Bronze Age Anatolia], מאת Mogens Trolle Larsen‏, הוצאת Cambridge University Press, {{כ}} 2015, עמ' 177}} הסוחרים יכלו לבחור בין מספר מסלולים, אחד מהם עבר בחחום. העיר הייתה ממלכה, צומת דרכים ושכן בה שוק אליו הגיעו סוחרים מארצות שונות ובו החליפו ביניהם סחורה (Emporium), ששימשה את האשורים כ"כָּרוּם" (Kârum) שהוא מושבת סחר אשורית. הכרום הבכיר שכן ב[[כנש]] שבמרכז [[אנטוליה]]. באחד הטקסטים שנמצאו כותב סוחר בשם "פושו-כן" על שיירה של 17 חמורים עם מטען של 310 בדים, שמתכננת לבחור עוד 100 בדים איכותיים בחחום כדי להוסיפם למטען שיירת הסחר. סחר בבדים בחחום מופיע גם בטקסטים אחרים. בטקסטים אחרים יש התייחסות גם לסחר ב[[צמר]]. על פי הטקסטים ניתן להסיק שחחום הייתה ידועה בעת העתיקה באיכות הצמר והבדים שלה. {{הערה|שם=וינהוף}} העיר שימשה גם כמקום של [[סחר חליפין]] בן [[בדיל]] אותו הביאו איתם הסוחרים תמורת מתכת [[כסף (יסוד)|כסף]].{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=hB9feN_sbx4C&pg=PA89&lpg=PA89&dq=%22Hahhum%22&source=bl&ots=vpmCZ_1Siv&sig=p2zzz7BENJad9hHuBVb7eOxG-wI&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwiW_9X85PfKAhXrnXIKHeI9C_sQ6AEIKDAC#v=onepage&q=%22Hahhum%22&f=false A Historical Geography of Anatolia in the Old Assyrian Colony Period] מאת Gojko Barjamovic‏, הוצאת Museum Tusculanum Press,{{כ}} 2011, עמ' 88}}
 
חחום והעיר [[זלפה (עיר מדינה)|זלפה]] {{אנ|Zalpuwa}}, מופיעות ביותר ממאה טקסטים שנמצאו בכנש העוסקים בסחר האשורי. בשתי הערים ישבו משפחות אשוריות שהיה להם בית בבעלותם בעיר. הערים האלה היו גם ערים מועדפות להחלפת צוותי השיירות, מערים אלה נהגו לשלוח מובילי השיירות, דוחות מצב לכנש ולאשור ולחשב את הוצאותיהם כשהוצאות המסע חושבו בדרך כלל לשני מקטעים נפרדים, בין אשור לחחום, ובין חחום לכנש. השיירות נהגו לשמור את הסחורה אותה נשאו חתומה תחת חותם. בערים אלה הם פתחו את החותם והחלו בסחר כי הן שמשו ערי גבול בין אשור לאנטוליה.{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=hB9feN_sbx4C&pg=PA89&lpg=PA89&dq=%22Hahhum%22&source=bl&ots=vpmCZ_1Siv&sig=p2zzz7BENJad9hHuBVb7eOxG-wI&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwiW_9X85PfKAhXrnXIKHeI9C_sQ6AEIKDAC#v=onepage&q=%22Hahhum%22&f=false A Historical Geography of Anatolia in the Old Assyrian Colony Period], מאת Gojko Barjamovic‏, הוצאת Museum Tusculanum Press,{{כ}} 2011, עמ' 87}}. חחום הייתה גם מקום בו חלק מהשיירות התחלקו למס' שיירות קטנות יותר.
שורה 12:
בין שליט חחום ואשור היה הסכם על פי הוא התחייבה לא להחליט החלטות אדמיניסטריביות כנגד הכרום - מושבת הסחר האשורית בתחומה, בכך שלא תצדד באופן טבעי באזרחיה, חייליה, עבדיה ונערותיה כנגד סוחרי המושבה. בכל עימות עליה לשפוט על פי החוקים הרגילים של חחום. בנוסף נתנה לסוחרים האשוריים הזכות להישבע בעת הצורך תוך שימוש בסמל של האל האשורי.{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=SqCNCgAAQBAJ&pg=PA154&dq=ancient+Kanesh:+a+merchant+colony+in+Bronze+Age+Anatolia&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwiClueEkfjKAhXGNpoKHYGNBWAQ6AEIHTAA#v=onepage&q=Hahhum&f=false Ancient Kanesh: A Merchant Colony in Bronze Age Anatolia], מאת Mogens Trolle Larsen‏, הוצאת Cambridge University Press, {{כ}} 2015, עמ' 154}}
הסחר האשורי עם אנטוליה נפסק לאחר מותם של [[שמשי-אדד הראשון]] האשורי ו[[חמורבי]] מבבל.
 
===הכיבוש החתי===
כיבוש חחום שהייתה אחת הערים המרכזיות, מופיע רבות ב[[אנלים]] המתארים את כיבושיו של המלך החתי [[חתושיליש הראשון]] (1650–1620 לפנה"ס), יחד עם [[אורשו]] ו[[חשום]]. בתיאור הכיבוש מופיע אזכור בו מציין חתושיליש הראשון שאיש לא חצה את הפרת לפניו פרט ל[[סרגון מאכד]] שמלך במאה ה-24–23 לפנה"ס. הוא מציין שסרגון לא שרף את העיר, ואילו הוא חתושיליש החרים את העיר עבור אל הסער של השמים.{{הערה|[[איתמר זינגר]], '''החתים ותרבותם''', בסדרה ספרית [[האנציקלופדיה המקראית]] (בעריכת [[שמואל אחיטוב]]), [[מוסד ביאליק]], ירושלים, 2009., עמ' 25}} בתאור שלו הוא נלחם בחחום בשנה החמישית למלכותו, שלוש פעמים נלחם על שעריה, הרס אותה ואת רכושה הביא ל[[חתושש]]]. בתיאור השלל הוא מציין שני צמדי עגלות עמוסות כסף, מרכבת פריון, אייל אחד מכסף, ספינה אח עם חרטום מצופה זהב,. הוא מציין שהוא שחרר את העבדים והשפחות של העיר ומסר אותם לאלת השמש. הוא מספר ששרף את העיר באש, ואת העשן הראה לאל הסער, את המלך רתם לעגלה.{{הערה|'''החתים ותרבותם''', עמ' 30}}