אנטילופת ביירה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Rotlink (שיחה | תרומות)
מ replace archive.today -> archive.is (domain archive.today blocked by onlinenic)
מ ←‏תפוצה ואקולוגיה: קישורים פנימיים, תיקון קישור:מישור (גאוגרפיה),אנדמיות (טקסונומיה)
שורה 35:
==תפוצה ואקולוגיה==
[[קובץ:Laas Geel rock.jpg|ממוזער|שמאל|230px|נוף אופייני לבית גידולה של הביירה בסומליה.]]
אנטילופת הביירה [[אנדמיות (טקסונומיה)|אנדמית]] לצפון [[קרן אפריקה]]. תפוצתה כיום היא באוכלוסיות מבודדות בצפון מזרח [[אתיופיה]] (מדינת [[סומאלי]]), דרום [[ג'יבוטי]] ([[מחוזות ג'יבוטי|מחוז]] אלי סביח), ובעיקר בישויות הבלתי מוכרות ב[[סומליה]]: [[סומלילנד]] ([[מחוזות סומליה|מחוזות]]: נוגאל, אבדל, סאנאג, טוגדייר, ובוגו גאלבייד) ו[[פונטלנד]] (מחוז ברי).
 
בית גידולה של הביירה האופייני לקרן אפריקה צחיח ויבש יחסית - בדרך כלל אזורים [[הר]]ריים בגבהים של 2,500-1,000 מטר מעל פני הים, עם פסיפס של [[סלע]]ים, [[סאהל|סוואנות שיחים דוקרניות]], אזורים [[מדבר]]יים למחצה, [[מישור (גאוגרפיה)|מישור]]ים ו[[גבעה|גבעות]] קטנות, שבהם הצמחייה הדומיננטית היא עצי [[שיטה]] ו[[שיח]]ים. למרות הנטייה לחיות באזורים הררים וסלעיים המוגנים מפני טורפים, הם נמצאים במ[[מדרון|מדרונות]] תלולים רק לעתים נדירות. הטמפרטורות בתחומי מחייתם 40-20 מעלות, וכמות המשקעים הממוצעת נמוכה למדי ובסביבות 500-25 מילימטר לשנה.
 
בדומה לאנטילופות רבות גם הביירה היא בעל חיים יומי - עם שיא פעילות בשעות הבוקר והערב הקרירות; בשעות הצהריים החמות היא נחה באזור מוגן ומוצל כסלעים ושיחים. הביירה היא חששנית וזהירה במיוחד, וכל תנועה שקטה בשטח שמסביבה נקלטת על ידי חוש השמיעה המפותח שלה הנובע מהגודל היוצא דופן של אוזניה. האוזניים מספקות לה התראה הרבה לפני שהסכנה נראית לעין, וכך היא יכולה להיעלם במהירות. כאשר הביירה נבהלת היא פותחת בריצת-ניתורים זריזה, ונמלטת בקפיצות מסלע לסלע בדומה ל[[עז]]ים, עד שהיא מגיע לאזור בטוח בין הסלעים והשיחים. משקלה הנמוך מסייע לה לדלג גם על אבנים רופפות מבלי לגרום להם להתדרדר, והפרסות הקצרות מאפשרות לה לנוע בקלות על סלעים וצוקים חלקים. הפרווה האפרפרה-חומה של הביירה מספקת לה [[הסוואה בעולם החי|הסוואה]] מעולה בבית הגידול המחוספס והסלעי שלה, וגורמת לה להיות בלתי נראית.
שורה 44:
הביירה פעילה בזוגות או בקבוצות קטנות של 7-5 נקבות וזכר אחד, וקבוצות גדולות מזה של 12 ביירות ומעלה נובעות ממפגש בין קבוצות והם מתפזרות לאחר שעות המרעה לאזורים אחרים. לכל זוג או עדר יש שטח ביתי קבוע שבו הם נמצאים ברוב הזמן, וגם כאשר הם נרדפים על ידי טורפים או אנשים, הם חוזרים לאחר זמן קצר לשטחם. תזונתה של הביירה מבוססת על [[עשבי תיבול]] ו[[שיח]]ים ובמידה פחותה יותר גם על [[עשב]]ים, והיא אינה בררנית כל כך ואוכלת גם עשבים וגבעולים גסים. גופה מותאם במיוחד לבית הגידול היבש שלה, ואת כל המים הנדרשים לקיומה היא מקבלת ממזונה - כך שהיא שותה לעתים רחוקות מאוד.
 
ההריון נמשך כ-6 חודשים, לאחריהם נולד עופר יחיד - בדרך כלל בחודש אפריל שאז שיא הגשמים בקרן אפריקה. כבר בשעת הלידה העופר זהה לחלוטין להוריו בצבעי הפרווה. מעבר לכך מעט מאוד ידוע על הרבייה ומחזור החיים של הביירה, וייתכן שהיא דומה לדוקרנים: העופר שוהה בשבועיים הראשונים לחייו מוסתר בצמחייה, נגמל לאחר 3 חודשים ומגיע לבגרות עד 9 חודשים. תוחלת חייו כנראה גם זהה לאנטילופות ננסיות אחרות, בסביבות 10-7 שנים.
 
==איומים ושימור==
אנטילופת ביירה מסווגת על ידי [[IUCN]] במצב השימור "'''פגיע'''" (VU), בשל ירידה במפרים המוערכת בלפחות 10% מהאוכלוסייה על פני תקופה של 16 שנים, ומגמת אוכלוסייה בירידה. האיומים העיקריים עליה הם [[בצורת]], [[ציד]], הבערת שיחים וחורשים לצורכי יצוא פחם למדינות המפרץ, ותחרות עם בעלי חיים מקומיים על מקורות מחייה. הטווח הרציף שלה על פני צפון מזרח קרן אפריקה, התחלק לכיסים מבודדים זה מזה, והיא מצויה כיום בעיקר במקומות הבאים: סומליה - גבעות שייח אסי לאהאן, אזור ג'ארווה, אזור ג'ובאן, אזור בוראהה, אזור וואג'אר, הרי אראוינה, הרי ג'וליס, הרי עלי האידה; אתיופיה - הרי מרמר הנמצאים לאורך הגבול הצפון מערבי הסומלי. בג'יבוטי הקיום של המין אושר רק ב-1933 לאחר תצפיות בגבהות הסמוכות לאתיופיה וסומליה, וסקרים לאחרונה עולה כי הטווח הכולל שלה במדינה זאת הוא 250 קמ"ר הממוקמים סביב הרי עלי ואזור אסאמו.