2K12 קוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 39:
צוות של [[רפא"ל]] שכלל את [[אדם ליבנה (לנדסברג)]], [[משה זכאי]] ו[[יעקב זיו (מדען)|יעקב זיו]] החל לחקור את אופן פעולת הטיל. ביום ה-[[8 באוקטובר]], יומה השלישי של המלחמה, נמצא ב[[רמת הגולן]] [[ראש ביות]] שרוף של הטיל. מאמץ משמעותי הושקע בניתוח הרכיבים האלקטרוניים המפוייחים של ראש הביות. בהמשך המלחמה תודרכו יחידות [[חיל שריון|שריון]] ו[[חי"ר]] ישראלים לנסות ולהשתלט על המערכת (שתוארה לחיילים כ"טילים קטנים") ולהביאה לישראל במהלך הכיבושים והפשיטות. אך עד לסוף המלחמה לא הצליחו כוחות הקרקע להשתלט על מערכת כזו.
ממצא פורץ דרך הושג ב-[[24 באוקטובר]] יומה האחרון של המלחמה, כאשר נמצא בסמוך ל[[החווה הסינית|חווה הסינית]] ראש ביות שלם ותקין. באביב 1974 כבר סיפקה רפא"ל מערכת בשם "קורמורן" לשיבוש הטיל באמצעות שידור [[גלים אלקטרומגנטיים|אלקטרומגנטי]]. בנוסף פותחו רכיבים אלקטרונים שהופכים פודים אמריקאים ישנים ללוחמה אלקטרונית, שהיו חסרי תועלת, לחוסמי מערכת ה- SA-6{{הערה|{{הארץ|אורי דרומי|איך פוענח סודו של הטיל|1100828|17 ביולי 2009|}}}}{{הערה|עם זאת, ראו {{נתיב|[[יובל נאמן]]|קישור אופרטיבי בין ישראל לבין ארה"ב במלחמת יום הכיפורים|2005_3_neeman|
במהלך שנת [[1975]] הצטייד חיל האוויר באמצעי נגד אפקטיבי יותר שכונה "טיל תדמית" ששוגר ממטוס מחוץ לטווח הטיל וניווט את עצמו לפי שידורי המכ"ם של סוללת היעד. במקביל הותקנו במטוסים מערכות התרעה מוקדמת שמתריעות בפני הטייס על הכנה לשיגור טיל (שידור הרכשה) ועל נעילת טיל.
שורה 68:
* מכ"ם [[P-15]] בעל הספק של 380 קילוואט, המשמש להתראה מוקדמת (משתמשים בו גם במערכת SA-3 והטווח שלו הוא 250 ק"מ).
* מכ"ם "Thin Skin" / "Side Ney" המשמש לאיתור גובה המטרות (משתמשים בו גם במערכות SA-2, SA-4 ו-[[SA-5]], והטווח שלו הוא 240 ק"מ).
* מכ"ם “Score Board" המשמש ל[[זיהוי
מכ"ם ה- P-12 ו-"Thin Skin" מוצבים על גבי [[משאית]], מכ"ם ה-"Long Track" על [[רכב]] זחלילי (רכב AT-T שעבר שינוי) ומכ"ם ה- P-15 מוצב על [[טנדר]]. לא ידוע מהי התושבת של מכ"ם ה-"Score Board".
| |||