8,290
עריכות
אין תקציר עריכה
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
|
תגובת סיפוח מהווה במידה רבה את התגובה ההפוכה לתגובת [[אלימינציה (כימיה)|אלימינציה]]. בתגובת סיפוח מתחברות שתי תרכובות ליצירת תרכובת אחת, גדולה יותר. היות שתרכובות בעלות [[קשר קוולנטי|קשרים קוולנטיים בודדים]] בלבד הן רוויות (אינן מסוגלות לקלוט [[אטום|אטומים]] נוספים), הרי שתגובות סיפוח מתרחשות רק כשאחת התרכובות מכילה קשר כפול או משולש. [[אלקן|אלקנים]] ו[[אלקין|אלקינים]] הם דוגמאות לתרכובות המשתתפות לעתים קרובות בתגובות סיפוח. גם קשרים כפולים בין [[פחמן]] ו[[חמצן]] ([[קטון|קטונים]], [[אלדהיד|אלדהידים]] ו[[חומצה קרבוקסילית|חומצות קרבוקסיליות]]) משתתפים בתגובות סיפוח.
תגובת סיפוח עשויה להיות [[קוטביות (כימיה)|קוטבית]] או לא-קוטבית ([[רדיקל חופשי|רדיקלית]]). תגובות קוטביות מבוססות על משיכה [[חשמל]]ית בין [[מטען חשמלי|מטענים]] מנוגדים (חיובי ושלילי); תגובות רדיקליות מבוססות על אטומים בעלי [[רמת אנרגיה]] חיצונית לא-שלמה; לאטומים אלו (רדיקלים) נטייה חזקה מאוד לתקוף אטומים אחרים וליטול [[אלקטרון|אלקטרונים]] מהם לשם השלמת רמת האנרגיה החיצונית.
== סוגים ודוגמאות ==
:* תרכובת מימן-הלוגן מסתפחת ל[[אלקין]]; התוצר הוא [[הלואלקן]]. סיפוח כפול מביא לקבלת הלואלקאן בעל שני הלוגנים.
* '''סיפוח נוקלאופילי'''. קשרים כפולים ומשולשים אמנם מהווים מוקד להתקפות אלקטרופיליות, אך כשמדובר ב[[קוטביות (כימיה)|קשרים קוטביים]] תיתכן גם התקפה נוקלאופילית. קבוצת [[קרבוניל]] (C=O), למשל, מכילה קשר כפול קוטבי: לאטום החמצן [[אלקטרושליליות]] רבה מזו של הפחמן, והראשון מושך את אלקטרוני הקשר ביתר חוזקה; כתוצאה מכך קיים מטען חלקי שלילי באטום החמצן ומטען חלקי חיובי באטום הפחמן. אטום הפחמן החיובי מהווה מוקד להתקפות [[נוקלאופיל]]יות. בנוקלאופיל התוקף קיים אטום בעל מטען (חלקי או מלא) שלילי, או שקיים בו [[אלקטרונים בלתי קושרים|זוג אלקטרונים בלתי-קושרים]]; אטום זה נמשך לפחמן החיובי. ההתקפה גוררת שבירת הקשר הכפול בין הפחמן והחמצן וסיפוח האלקטרופיל לתרכובת המותקפת. התגובה הבאה מציגה סיפוח של נוקלאופיל (צבוע אדום) ל[[אלדהיד]]. הנוקלאופיל מכיל את ה[[יסוד כימי|יסוד]] [[גרמניום]]. התוצר הוא [[כוהל]]:
[[תמונה:Nucleophilic addition with organogermanium.svg|מרכז|550px]]
| |||