טופאק קטארי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 85.64.131.100 (שיחה) לעריכה האחרונה של ערן
מאין תקציר עריכה
שורה 2:
'''טופאק קטארי''' ('''Túpac Katari''', לעתים מאוית גם Catari או Qatari; נ. ב[[סיקהסיקה]] (Sicasica) בסביבות [[1750]] - [[לה פאס]], [[15 בנובמבר]] [[1781]]) הוא השם בו נודע '''חוליאן אפאסה''' (Julián Apasa), מנהיגה של [[מרד|מרידה]] [[אינדיאנים|אינדיאנית]] של בני ה[[איימרה]] באזור [[אלטו פרו]] (Alto Perú; באזור [[בוליביה]] כיום) בתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-18]]. השם "טופאק קטארי" נועד ליצור זיקה בין אפאסה לבין שני מנהיגי מרידות דומות שהתחוללו ב[[הרי האנדים]] באותן השנים: [[טופאק אמרו השני]] ו[[תומאס קטארי]].
 
טופאק קטארי הצליח לגייס צבא של כ-40,000 איש על פני שטח נרחב, בעזרתם הטיל [[מצור]] על העיר [[לה פאס]] בשנת [[1781]], עד אשר נשבר המצור בידי הכוחות ה[[קולוניאליזם|קולוניאליים]] של [[האימפריה הספרדית]]. מאוחר יותר, ביום ב-[[5 באוגוסט]] אותה השנה, הטיל טופאק קטארי מצור שני על לה פאס, והפעם זכה לתמיכתם של שניים מ[[אחיין|אחייניו]] של [[טופאק אמרו השני]]: [[אנדרס טופאק אמרו]] (Andrés Túpac Amaru) ו[[מיגל בסטידאס טופאק אמרו]] (Miguel Bastidas Túpac Amaru), אולם כשל בשנית. ביום [[17 באוקטובר]] [[1781]], הצליחו אנשי העיר להדוף את הצרים בשנית. המרדף אחר טופאק קטארי ואנשיו התהדק, וטופאק קטארי נתפס והוצא להורג, על ידי קריעת גופו לארבעה חלקים, ביום ב-[[13 בנובמבר]] אותה השנה בלה פאס. מפקד אחר של המרידה, [[דייגו קריסטובל טופאק אמרו]] (Diego Cristóbal Túpac Amaru) נתפס גם הוא ב-[[15 במרץ]] [[1782]] וכאשר המרד נותר ללא תוחלת, ביקש מיגל בסטידאס טופאק אמרו את חנינת הספרדים, תמורת עזרתו בדיכוי שארית המרד.
 
על אף כשלונו, הבגידה בו והוצאתו להורג נשאר טופאק קטארי גיבור בעיני תנועות אינדיאניות מודרניות בבוליביה, אשר אנשיהן מתקראים "קטריסטים" (kataristas) על שמו. גם קבוצת ה[[גרילה]] הבוליביאנית, [[צבא הגרילה טופאק קטארי]] (Ejército Guerrillero Túpac Katari) נושאת את שמו.