פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 764 בתים ,  לפני 3 שנים
הרחבה
 
שמו, ברוסוס, הוא כנראה הצורה ה[[יוונית]] של השם ה[[אכדית|אכדי]] "בֶּל - רֵאוּ - שוּ" ( Bel - re'u - šu) - [[מרדוך (אל)|בל]] רועהו.
ברוסוס היה כהן בבלי של האל [[בל (אל)|בל]].{{הערה|שם=שטרן 55|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I: IX. Berossus, p. 55}}
 
בסביבות 278-290 לפנה"ס פרסם את חיבורו ביוונית "בבילוניאקה" ("ההיסטוריה של בבילוניה"), הסוקר ב-3 ספרים את תולדות בבל מסיפור הבריאה ועד לזמנו של המחבר. את הספר הקדיש למלך ה[[סלאוקים|סלאוקי]] [[אנטיוכוס הראשון]]. מהספר [[חיבור אבוד|נשתמרו אך קטעים בודדים]] המצוטטים בספרים של [[יוסף בן מתתיהו]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[קדמוניות היהודים]]''', ספר 1, פרק ז, פסקה ב, סעיף 158.}}{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[נגד אפיון]]''', [[S:נגד אפיון#יט|מאמר ראשון, פרקים יט-כ]].}}, [[פליניוס הזקן]], [[קנסוריניוס]] ו[[מרקוס ויטרוביוס פוליו|ויטרוביוס]].
כפי ש[[מנתון]] המצרי שאף להחליף את [[הרודוטוס]] היווני כסמכות העליונה להיסטוריה של מצרים בשביל היוונים, כך ברוסוס רצה להפוך את העבר המפואר של בבל לנגיש ליוונים, על ידי פרסום חיבור היסטורי המבוסס על מסורת מקומית. אולם תקוות אלו נתבדו, משום שסופרים יווניים ציטטו רק לעתים נדירות את הכהן הבבלי, וחיבורו היה בשימוש רק אצל סופרים יהודים-הלניסטים אפולוגטיים, שחיפשו אחר עדות בלתי תלויה לקדמוניות היהודים.{{הערה|שם=שטרן 55}}
 
לפי ויטרוביוס, היגר ברוסוס מבבל לאי [[קוס (אי)|קוס]], שם פתח בחסות מלך מצרים בית ספר ל[[אסטרולוגיה]].