מודעות עצמית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, עריכה
שורה 1:
[[קובץ:NICO_looks_at_himselfBarack Obama takes one last look in the mirror, before going out to take oath, Jan. 20, 2009.jpg|שמאל|ממוזער|250px285px|מבחן מראה משמש[[ברק למדידתאובמה]] '''מודעותמביט עצמית'''במראה]]
'''מודעות-עצמית''' ([[אנגלית]]: '''Self-awareness''') משמעה תשומת לב של האדם או הקבוצה אל עצמיותו: [[רגש]]ותיו, [[חשיבה|מחשבותיו]], [[צורך|צרכיו]] ותשוקותיו.
 
שורה 6:
לפי המשמעויות המקובלות בשפה המדוברת ובספרות, המודעות העצמית כוללת משמעויות נוספות, כגון היכולת ל[[אינטרוספקציה]], והיכולת של האינדיבידואל להבדיל עצמו מהסביבה ומאינדיבידואלים אחרים. מודעות-עצמית דומה ב[[תפיסה]] ליכולת חישה וכוללת חוייה של העצמי.
 
מודעות-עצמית נכללתהיא בשאלהשאלה הפילוסופיתפילוסופית הקשורה ל[[תודעה|תודעת]] האדם.
 
==חשיבות==
[[קובץ: Structural-Iceberg.svg|שמאל|ממוזער|200 פיקסלים|מודל הנפש של [[פרויד]]: החלקים בכחול הם החלק הלא מודע של האדם. החלק הקטן בלבן הוא המודע]]
תהליך שליפת המידע מ[[זיכרון אירועי|הזיכרון האירועי]], מחייב מצב של מודעות עצמית משום שהוא כולל [[זיכרון|זכרונות]] אישיים בעלי אופי [[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]]{{הערה|שם=קוגניטיבית|יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.}}.
 
פיתוח מודעות עצמית היא הדרך העיקרית [[התפתחות מוסרית|להבניית תפיסה מוסרית]] בשלה. זאת משום שהיא מאפשרת אימוץ [[התנהגות]] שאינה [[משמעת|צייתנית]] ואינה מושפעת מדברי אחרים. בכך היא מונועתמונעת התנהגות [[קונפורמיות|קונפורמית]] הגוררת את האדם להתנהגות של [[עדר]].
 
מודעות עצמית עשויה להוביל את האדם להבין את חולשותיו ולגרום לו לפשפש במעשיו ולהימנע מלהיגרר להתנהגויות שאינן הולמות, וגם להבין את הסיבות האמיתיות המודחקות שמשפיעות על מצב רוחו. באופן זה, היכולת של האדם לשאוב תגמול מעצמו ולא להיות תלוי בתגובות ובתגמולים של אחרים, היא המאפשרת לו בשלות [[מוסר]]ית{{הערה|שם=טוב לעסקים|רות וולף, (2008). אתיקה טובה לעסקים. ירושלים: הוצאת ראובן מס.}}.
 
==מודעות עצמית וחווית הזרימה==
חווית ה[[זרימה (פסיכולוגיה)|זרימה]] מאופיינת בריכוז של כל משאבי ה[[קשב]] וה[[הכרה]] אל עבר הפעילות המבוצעת. כתוצאה מכך ה[[תודעה]] של האדם מתאחדת עם הפעילות. מצב זה גורם לאובדן זמני של המודעות העצמית, אשר בעקבותיו נוצרת תחושת [[חופש]] המאפשרת לאדם לפרוץ את גבולות ה[[דימוי עצמי|דימוי העצמי]] שלו{{הערה|שם=לחנך לפנאי|אשר משיח, קורין ספקטור ואורלי רונן (2004). לחנך לפנאי. רעננה: מכון מופ"ת.}}.
 
קְשיבוּת, או, [[מודעות קשובה]] (Mindfullness) מביאה את האדם להתרכז בכאן ועכשיו של הפעולה או החוויה של ההווה.
 
==ראו גם==