הבדלים בין גרסאות בדף "מיתון 1966 בישראל"

העברה מלוי אשכול
מ (קטגוריה)
(העברה מלוי אשכול)
 
לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט להפסיק את המיתון ולהגדיל מאוד את הגירעון התקציבי, וכך בא לסופו המיתון.
 
הוויכוח על מהותו וצדקתו של המיתון היזום עדיין מעסיק חוקרים. גישה אחת אומרת כי מדובר בביטוי מוקדם לאימוץ מדיניות כלכלית [[נאו-ליברליזם|נאו-ליברלית]] עוד לפני שהמושג הזה תפס מקום בדיון הציבורי. על פי הגישה הזו, גם את [[המדיניות הכלכלית החדשה (ישראל 1952)|המדיניות הכלכלית החדשה של 1952]] יש לראות כסנונית ראשונה. ואמנם, דברים ברוח זו ניתן למצוא בספרו של [[דוד הורוביץ]] 'כלכלת ישראל' שראה אור ב-1954. על פי פרשנות זו, [[אליטה|האליטה]] הכלכלית-חברתית שנהנתה ממדיניות הפיתוח שהנהיגה מפא"י לאחר הקמת המדינה, מדיניות שהצלחתה רק העמיקה אחרי תום [[מלחמת סיני|מבצע קדש]], תקופה בה ידע המשק שגשוג וצמיחה, החליטה להנהיג מדיניות כלכלית שתעלה בקנה אחד עם האינטרסים המעמדיים שלה, כלומר פחות מיסוי ופחות מעורבות של המדינה ביזמות הכלכלית. שיאה של גישה זו ב'תוכנית הייצוב' של 1985 ואחריה. הגישה השנייה אומרת את ההפך: המיתון היזום נועד ליצור שינוי מבני במשק שעד לאותו הזמן (1965) נשען על מיזמי פיתוח אדירים: [[נמל אשדוד]], בניית [[עיירות פיתוח|ערי פיתוח]], סלילת כבישים ומעל לכל המוביל הארצי. כל אלו הגיעו לרוויה או לסיום לקראת 1965, כשבמקביל מגיעה לקיצה זרימת המזומנים שהייתה קשורה ב'הסכם השילומים'. על רקע מציאות כלכלית אובייקטיבית זו, החליטה הממשלה בראשותו של אשכול ובתמיכה של שרי 'אחדות העבודה' (אלון שימש אז כשר העבודה) ושל שרים נוספים בקואליציה (כמו אלמוגי איש מפא"י ששימש כשר השיכון), לנקוט צעדי ריסון שמטרתם להביא את המשק לכלל תפקוד סדיר במציאות בה אין יותר פרויקטים אדירי ממדים. בפועל אכן המיתון היזום יצר אבטלה משמעותית שקולה נשמע למרחוק בשל העובדה שהיא פגעה גם בעובדי צווארון לבן והכתה גם במרכז ולא רק בפריפריה, אבל אם לשפוט על פי התפקוד הכלכלי של המשק אחרי 1967, הצעד כשלעצמו היה נכון ומוצדק. במלים אחרות, הוויכוח על המיתון היזום מתמצה במשמעות של הצעדים שננקטו, כלומר במטרתם. הפרשנות הראשונה מציעה לראות בצעדי הריסון את תחילת ההתנערות של העילית הישראלית הוותיקה והמשגשגת מהשכבות הנמוכות יותר, ואילו הפרשנות השנייה מציעה לראות בצעדי הריסון המשך מדיניות הצמיחה והפיתוח באמצעים זמניים אחרים.
 
==קישורים חיצוניים==
956

עריכות