פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
אין תקציר עריכה
== חייו ==
דייוויד היה בנם הצעיר של [[מלקולם השלישי]] מלך סקוטלנד ושל אשתו מרגרט.
הוא נישא למתילדה, בתו של וולטאוף, [[רוזן]] צפון אמבריה, ב-[[1113]], ובכך קיבל חזקה על התואר רוזן [[האנטינגדון]].
 
עם מותו של המלך אדגר ב-[[1107]], השטחים השייכים לממלכה הסקוטית נחצו לפי צוואתו בין שני אחיו, אלכסנדר ודייוויד. אלכסנדר קיבל את הכתר ואת החלקים בסקוטלנד מצפון לנהרות פורת' וקלייד. דייוויד קיבל את המחוזות הדרומיים יותר ואת התואר רוזן קאמברלנד. עם מותו של אלכסנדר ב-1124 קיבל דייוויד את הממלכה ואת הכתר, החל ב-[[27 באפריל]] באותה השנה.
 
ב-[[1127]], כ[[תוארי אצולה|ברון]] [[ממלכת אנגליה|אנגלי]], הוא נשבע נאמנות ל[[מתילדה הקיסרית|מתילדה]], כיורשת לאביה [[הנרי הראשון]]. כאשר נעשה ניסיון להדיחה ממעמדה ב-[[1135]], דייוויד תמך במטרותיה ופלש לממלכת אנגליה. אירוע זה נסתיים בהסכם שלום לאחר שגויס צבא אדיר כדי לבלום אותו, אך הסכם זה לא שרד זמן רב. לאחר שאיים בפלישה ב-[[1137]] דייוויד מימש את איומו ב-[[1138]], אך ספג תבוסה גדולה בביצת קאטון.
 
הוא חזר לסקוטלנד באותה שנה, והשלום חזר לשרור. מאז דייוויד הקדיש עצמו מעתה לענייני ממלכתו שלו: הוא הקים מספר מנזרים ומרכזי דת וקידם את תהליך ה[[פיאודליזם]] בממלכה (ויורשיו אכן הצליחו לממש אותו). הוא מת בקארליסל, בשנת 1153. הוא מוכר על ידי [[הכנסייה הקתולית]] כקדוש, על אף שמעולם לא הוכרז באופן רשמי ככזה.
 
היו לו שני בנים, מלקולם ו[[הנרי מסקוטלנד|הנרי]], ושתי בנות, קלאריסיה והודיארנה.
35,958

עריכות