|
לקראת סוף המלחמה, ב[[תש"ו]], [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] והתיישב ב[[תל אביב]].{{הערה|1=קרסל, עמ' 118.}} בישראל, המשיך לסחור ביהלומים ובמקביל החל להוציא מהדורות חדשות ומתוקנות לספרי ביבליוגרפיה קודמים שלו, בעיקר של בתי הדפוס העבריים והספר '''בית עקד ספרים'''. עם זאת ולמרות השפעתם הגדולה של כתביו, ויעידו מהדורות הצילום הרבות שלהם, הוא לא זכה להכרה ממסדית והוא נפטר בתל אביב, בשנת [[1961]], מבלי שאיש מחוץ למשפחתו ידע על כך או ציין זאת.{{הערה|1=החוקר א"מ הברמן מספר כי נודע לו בדרך מקרה על מותו של האיש כחודשיים לאחר פטירתו ורק אחרי מאמצים נודע לו יום פטירתו המדויק. הברמן, עמ' 62.}}
== בית עקד ספרים ==
{{ערך מורחב|בית עקד ספרים (ספר)}}
{{לפצל|}}
ספרו החשוב ביותר של פרידברג - [[לקסיקון]] של הספרים הכתובים בעברית. הספר זכה להוקרה רבה זמן קצר לאחר יציאתו{{הערה|כבר בשנת [[תרצ"ב]] הוכרה חשיבותו על ידי [[יוסף קלוזנר]] - במאמרו בעיתון [[העולם (שבועון)|העולם]], מספר 50.}}. מאז [[שנות התשעים]] חלה ירידה בחשיבותו.
[[קובץ:Bet eked sefarim.jpg|שמאל|ממוזער|220px|שער הספר בית עקד ספרים]]
ספרו המפורסם ביותר של פרידברג הינו '''בית עקד ספרים -''' לקסיקון ביבליוגרפי לספרות העברית. מדובר במפעל ענקים של אדם יחיד וכמעט ללא סיוע של אחרים{{הערה|1=בשער הספר בעברית נרשם: יצא לאור בסיוע ברוך פרידברג. [[משרד החינוך והתרבות]], ביוזמת שר החינוך [[דוד רמז]], תמך בהוצאת המהדורה השנייה. [[ישראל טופורובסקי]] הגיה את גליונות הדפוס וא. בר-יודא הדפיס את הספר; בית עקד ספרים, פתח הדבר, ע"ב.}}, ועל אף שלא היה חף מטעויות, השפעתו הייתה עצומה. כבר בשנת [[תרצ"ב]] הוכרה חשיבותו על ידי [[קלוזנר]]{{הערה|1=במאמרו בעיתון [[העולם (שבועון)|העולם]], מספר 50.}}, ומאז ועד לסוף המאה ה-20, לא היה פרסום ביבליוגרפי שלא הזכיר אותו, נסמך עליו{{הערה|1=ראו למשל סדרת מאמריו של [[ראובן מרגליות]], "[[ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי#ציונים ביבליוגרפיים|ציונים ביבליוגרפיים]]", שהופיעו ב[[ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי]], ירושלים: [[מוסד הרב קוק]], בכרכים הבאים: כרך א', תשי"ט-1958 (בעמ' 414 - 472); כרך ב', תש"ך-1960 (בעמ' 331 - 357); וכרך ד', תשכ"ו-1966 (בעמ' 493 - 507).}}, או לחלופין חלק עליו, תיקן אותו או הוסיף עליו מהדורות שלא רשם. הספר הפך לספר חובה בכל ספרייה בעולם, בעלת מדור ספרים עבריים, ונחשב לתנ"ך של הספרנים, הביבליופילים ואספני הספרים וכל בית מכירות של ספרים עבריים. בחלק מהקטלוגים של בתי המכירות הפומביות נהוג היה לציין את מספרו של הספר ב'''בית עקד ספרים''', ואם לא הופיע בספר, לציין כי הוא איננו רשום בו (דבר שהיה מעלה את ערכו ומחירו של הספר המוצע למכירה).
את המהדורה הראשונה הוא הוציא לאור באנטוורפן, בשני כרכים, בשנים 1928 ו-1931 (844 עמודים). מהדורה זו מכילה רשימה ביבליוגרפית של רוב הספרים שנדפסו באותיות עבריות ומהדורותיהם, החל משנת רל"ד ועד תרצ"א. מהדורה שנייה מתוקנת, בת ארבעה כרכים, יצאה לאור בין השנים תשי"א-תשט"ז וכללה ספרים עד שנת תש"י. בשנות השישים יצאה מהדורת צילום מוקטנת של הספר, וכן בשנים 1970-1971.
פרידברג הסתמך בעיקר על ספרו המפורסם של [[יצחק אייזיק בן יעקב]], '''אוצר הספרים''' (נדפס לראשונה בווילנא, תר"מ-1880), המכיל רשימות של 17,000 ספרים בדפוס ובכתב יד. מלבד ספרו של בן יעקב, ציין פרידברג כי הסתמך על כל ספרי הביבליוגרפיה שקדמו לו, "כי מן הנמנע הוא לאיש אחד לראות במו עיניו כל הספרים העבריים המפוזרים ומפורדים בכל ארצות תבל".{{הערה|1=בית עקד ספרים, פתח הדבר, ע"ב.}} המהדורה השנייה של הספר המשיכה את רשימות הספרים ומהדורותיהם עד שנת תש"י וכללה הוספות ותיקונים למהדורה הראשונה. לפי עדות המחבר כללה המהדורה הראשונה כעשרים וחמישה אלף ספרים והמהדורה השנייה כחמישים אלף. יחד עם זאת, במהדורה השנייה לא נכללה כל הספרות המודרנית שהתפרסמה ברבעון הביבליוגרפי של [[בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי]], [[קריית ספר (כתב עת)|קריית ספר]], וכן נעשה רישום חלקי בלבד של ספרי הלימוד והחנוך שנדפסו בארצות הברית, שנרשמו כבר על ידי [[אליעזר רפאל מלאכי]], בספר היובל.{{הערה|1=בית עקד ספרים, פתח הדבר, ע"ב.}}
לסיבות שהביאו אותו להדפיס את הספר, ועל דרך עבודתו ומקורותיו הוא כותב:{{הערה|1=בית עקד ספרים, פתח הדבר, ע"א - ע"ב.}}
{{ציטוט|תוכן="הדפסת הספרים שקראוה 'מלאכת הקודש', השתלשלה מדור לדור, ולפני מלחמת העולם השנייה כמעט ולא הייתה עיר בעלת ישוב ישראלי שלא הוקם בתוכה דפוס עברי, והם הם שדאגו להפצת הספר העברי בכל אפסי הארץ לאלפים ולרבבות. אולם עלובה ספרותנו העשירה, כי חסרה לה ביביליוגרפיה מעובדת כראוי, כמו שיש לכל עם וספרות, כדי להקל על כל דורש וחוקר בעבודתו הספרותית, באיזה סוג שהוא, לבל ימשש כעור באפילה לתור אחרי המקורות הנחוצים לו לרגל העבודה אשר לפניו, הביבליוגרפיה שהיא בסיס הספרות ועמודיה, ולמלאות חסרון מורגש זה בספרותנו - זוהי מטרתו, מגמתו, תפקידו ויעודו של הספר הזה. עבודת ימי חיי אנוש השקעתי בו, ויש לי העונג והכבוד למסרו בזה לכל אלה שיש להם עניין בספרותנו.
לפני כששים שנה בא לידי הספר אוצר הספרים מה"ר יצחק איזק בן-יעקב, ואני נמשכתי אחריו כאל אבן השואבת, שקדתי יומם ולילה בלי הרף על דלתות פתחיו, וזעיר שם וזעיר שם רשמתי איזו הערה בשוליו ועלה בידי לתקן שגיאות שונות אשר בטעות יסודן. ברבות השנים ביקרתי לרגל מסחרי, מסחר הספרים, בכל הספריות הגדולות באירופה, ונתגלו על ידי המון ספריות והוצאות, אשר לא שזפתם עין לפני, אז החלטתי לאסוף חומר ולבנים לבנין בית-עקד-ספרים מחדש מן המסד ועד הטפחות. הכל מה שהשיגה ידי שמתי לתוך ילקוטי, ולא העלמתי עין מספר או חבור שיש לו ערך ספרותי כל שהוא. לא נחתי ולא שקטתי להצילו מתהום הנשיה, ולהקים לו יד ושם לנצח נצחים."}}
עבודת המשך לספרו, יצאה לאור בשנות השבעים בספר בשם: '''בית עקד ספרים החדש - '''לקסיקון ביבליוגרפי לספרים שנדפסו בשנים תש"י-תשל"ג (1950-1973), בעריכת מ. מוריה (משה פלר).
בשנים האחרונות עם פרסום ספרו של [[ישעיהו וינוגרד]] ([[אוצר הספר העברי]], רשימת הספרים שנדפסו באות עברית מראשית הדפוס העברי בשנת רכ"ט (1469) עד שנת תרכ"ג (1863), ירושלים, תשנ"ד-1993 - תשנ"ה-1995), מִחשוב הספריות הגדולות בעולם והעלאת רוב הנתונים הקיימים על הספר העברי, מראשיתו ועד היום, לאינטרנט (במסגרת [[מפעל הביבליוגרפיה העברית]]), נתמעטה חשיבותו. יחד עם זאת, הוא עדיין מוצב בגאון על מדפי ספרנים ובעלי חנויות ספרים רבים ואף ממשיך להיות מוצע למכירה בחנויות לספרי יד שנייה.
==ספריו וחיבוריו==
|
