אדוארד הראשון, מלך אנגליה – הבדלי גרסאות

בשנת [[1267]], בימי המלך הנרי השלישי, נחתם [[שלום מונטגומרי]] לפיו ניתנה עצמאות חלקית לוויילס. הנסיך [[ל'ואלין אפ גרופידגריפיד']] (Llywelyn ap Gruffid) שפירוש שמו "כמו אריה", הרחיב את שליטתו אל [[נחלות המארש]] בדרום ויילס וקיבל את התואר [[הנסיך מוויילס]], אם כי באופן רשמי חויב ב[[שלמי כבוד]] למלך אנגליה. אדוארד סירב להכיר בהסכם שחתם אביו ולליוולין מצידו לא התייצב לטקס ההכתרה בוסטמינסטר. ב-[[1275]] לכדו [[פירטים]] בשרות אדוארד ספינה שהובילה את אלינור ממונפור, בתו היחידה של סימון ממונפור אויב המלך, כדי להנשא ללליוולין.

לאחר שלליוולין סירב להצהיר נאמנות ל[[ממלכת אנגליה]], יצא אדוארד למערכה נגד ויילס בשנים [[1276]] ו-[[1277]]. ל'ואוליןואלין הוכרח לשלם את מיסי הנחלה לאנגליה, והורשה לשלוט רק ברצועת אדמה צרה ב[[ממלכת גוויניד'|גוויניד']] (Gwynedd), אחד ממחוזות ויילס. ברם ב-[[1282]] פתח [[דייווידדוויד' נסיךאפ ויילסגריפיד']] (או דפיד - Dafydd) ב[[מרד]] נגד השלטון האנגלי. אדוארד דיכא את המרד באכזריות. ל'ואלין נהרג בקרב ואחיו נתפס, עונה קשות, והוצא להורג ובכך הושם הקץ לעצמאות הוולשית.

אדוארד הקים סדרת [[טירה (מבצר)|טירות]] מבוצרות סביב גבולות ויילס שהידועה ביניהן הייתה [[טירת קרנארפוןקרנארבון]] - Caernarfon, ויילס סופחה בחוק לאנגליה, והמלך העניק לבנו הבכור [[אדוארד השני מלך אנגליה|אדוארד]] את התואר [[הנסיך מוויילס]], תואר המוענק מאז ועד היום לכל בניהם הבכורים של מלכי אנגליה.