הבדלים בין גרסאות בדף "אי התעלומות"

הוסרו 33 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
קו מפריד בטווח מספרים
מ (בוט מחליף את הקטגוריה ספרי שנות ה-70 של המאה ה-19 בקטגוריה ספרי שנות ה-1870)
מ (קו מפריד בטווח מספרים)
}}
[[קובץ:Ile Mysterieuse 03.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת האי]]
'''אי-התעלומות''' (ב[[צרפתית]]: '''L'Île mystérieuse''') הוא [[ספר]] בשלושה [[כריכת ספרים|כרכים]] שנכתב בידי ה[[סופר]] ה[[צרפת|צרפתי]]י הידוע [[ז'ול ורן]]:
* חלק ראשון - '''הניצולים מהשמים'''
* חלק שני - '''הנטושים'''
* חלק שלישי - '''סודו של האי'''
 
הספר מספר על חמישה אנשים [[האיחוד|ממדינות הצפון]], הלכודים בעיר הבירה, [[ריצ'מונד]] [[וירג'יניה]] של [[קונפדרציית המדינות של אמריקה|מדינות הדרום]], מבלי יכולת לצאת ממנה. בתקופה המתוארת [[1861]]-[[1865]] הייתה [[מלחמת האזרחים האמריקנית|מלחמת אזרחים]] בין מדינות הצפון לבין מדינות הדרום. ריצ'מונד הייתה נצורה ומותקפת, על ידי צבא [[האיחוד]] -צבא "הצפון". בעיר עצמה, לאזרחי "האיחוד" ניתן היה לנוע חופשי. חמישה מהם מגלים כי בככר מרכזית של העיר, ניצב במצב הכן [[כדור פורח]], המיועד להעביר מידע על מצב הלחימה בעיר למפקדה של צבאות "הדרום", [[רוברט לי|הגנרל לי]], הנמצא רחוק מהעיר. בלילה סוער, ב-20 מרץ [[1865]]{{הערה|1=העיר נופלת ליד צבא הצפון כעבור 15 יום - 5 באפריל}}, המופקדים על הכדור פורח אינם חשים באורחים הבלתי קרואים המתקרבים ל"סל" שבבסיס. ה"אורחים", חמשת האנשים והכלב, ממריאים בתקוה למצוא אתר נחיתה במקום תרבותי בטוח, בו יוכלו להמשיך בחייהם. ה"כדור" עובר 6,000 מיל מעל [[האוקיינוס השקט]] אך הצוות אינו מצליח לאתר מקום לנחות בו. בסוף, הם מגלים אי קטן ובתרגיל מבריק הם מנחיתים את הכדור לעבר האי, כדי לא ליפול לים, ונוחתים במדויק בים, ליד האי. הכדור מתרסק אך הם יוצאים בריאים ושלמים. החמישה קראו לאי בשמו של נשיאם [[אברהם לינקולן]]. הצוות מצליח לשרוד ולנהל חיים תקינים באי.
 
הספר בחלקו מהווה המשך לעלילות שתוארו בשני ספרים קודמים של ז'ול ורן [[ילדי רב החובל גרנט]] מהשנים [[1867]]-[[1868]] ו-[[20,000 מיל מתחת למים]] מהשנים [[1869]]-[[1870]]. עם זאת, כל ספר מהווה עלילה בפני עצמה.<br />
 
== עלילה ==
צוות הטס בכדור הפורח כולל חמישה אנשים [[האיחוד|ממדינות הצפון]]. השלושה, ה[[מהנדס]]-סיירוס סמית, שעבד בשירות צבא האיחוד, [[עיתונאי|כתב]] ידוע של עיתון מהצפון, גדעוֹן סְפִילט, ו[[משרת|משרתו]]ו סַיְרוּס-נֵב (קיצור של נבוכדנצר). שלושתם נפגשים עם ה[[מלח (מקצוע)|ימאי]] פּנקרוף, תושב הצפון הנמצא בריצ'מונד יחד עם נער בן 15, הרברט בראון, ומחליטים על בריחה מהעיר באמצעות הכדור הפורח. הם טסים עמו בסערה במהירות ממוצעת של 144 ק"מ לשעה.{{הערה|1=Equal to 40 meters per second or 144 kilometers per hour (nearly 36 leagues based on a league of 4 kilometers}}ומגיעים לאי שומם, בלתי מיושב שאינו מופיע ב[[מפה]] בדרום [[האוקיינוס השקט]], כ-2,600 ק"מ מזרחית מ[[ניו זילנד]] וכ-6,500 ק"מ מיבשת [[אמריקה]].
 
===חלק ראשון: הניצולים מהשמים===
[[קובץ:Ile Mysterieuse 30.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דחליל בגינת הירקות]]
[[קובץ:Ile Mysterieuse 19.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המתיישבים בצייד]]
הקבוצה נוחתת באי. ארבעה הגיעו לחוף. המנהיג, וכלבו לא נמצאים עימם. הנוחתים הגיעו ללא כל חפץ, אפילו [[סכין]] או [[גפרור]] לא היו עימם. ברשותם היה הלבוש לגופם ומה שהיה בכיסם. תחילה הם מחפשים באופן יסודי את מנהיגם, המהנדס שנעלם. אחרי ימים אחדים הם מוצאים אותו בריא ושלם. מה עבר עליו נשאר בגדר חידה. <br /> הצוות מארגן אספקת מזון משבלולים, ביצים ובשר צייד.הם מוצאים פלג מי שתייה ובונים לעצמם קורת גג. הידע המדעי של המהנדס ויצר הסקרנות של העיתונאי מביא להם הצלחות אשר יביאו להישרדותם. הם מפיקים [[אש]], בונים [[תנור]] אפיה, מיצרים כלי [[חרס]] לשימוש ביתי ולבנים לבניית מבנים. הם מגלים באי [[צמחייה|צמחיית בר]] ומצליחים לתַ‏רבֵּ‏תלתַרבֵּת אותה, גרעיני [[חיטה]] הם מגדלים לזרעים עד שתהיה כמות מספקת למאכל. חיות בר - ולביית אותן, בין השאר זוג [[ערוד|ערודים]]ים - בהמות נוחות לכל עבודה. חיי הקבוצה מתגבשים. הם מסיירים באי, מכירים את המקומות שבהם יימצאו חומרי גלם נוספים לבנית בתיהם, לגיוון מזונם ולשיפור איכות חייהם. הם מטפסים לראש ההר הגבוה בעיר המתגלה כ[[הר געש]]. סיור בלוע מראה כי הר הגעש אינו פעיל. מפיסגתו הם משקיפים מסביב: הם רואים רק מים מאופק לאופק. <br /> המהנדס מצליח לפי נתוני הכוכבים ומועדי הזריחה והשקיעה לכוון את שעונו ולמצוא את מיקום האי באוקיינוס השקט. הוא מגיע למסקנה הפסימית שספק אם אנייה תעבור ליד האי. הם רחוקים מכל נתיב הפלגה ידוע. הם מחליטים להתארגן לישיבת קבע באי ובבוא היום ימסרו את המושבה לממשלת [[ארצות הברית]]. הם מחליטים: יותר אנו לא "ניצולים" אנו "מתיישבים". וכך כל מישור, עמק, נתיב ומקור מים זוכה בשם, כפי שמקובל כאשר מגלים ארץ חדשה. הם מבצעים חלוקת עבודה: המהנדס - המנהיג, העיתונאי - הממונה על הצייד, הרברט הנער - טיפול בבעלי חיים ובצמחים, נֵב - הנפח ופנקרוף - חרש עץ, סתת, בנאי וכל יכול. כלי עבודה, רובי צייד ו[[אבק שריפה]] חסרים לצוות. הם מגלים מרבצי [[מתכת|מתכות]] ולפי הוראות המהנדס הם מתחילים בייצור כלי מתכת. הם מניחים בתנורים [[פחם]] ועופרות [[ברזל]] ולרשותם הכלים הדרושים. הם מצליחים להפיק [[גפרית]], [[סידן]] ו[[נתרן]] וכך גם [[חומר נפץ]] יהיה להם. החורף מתקרב והם מתפנים לבנית בית הקבע : בית הגרניט. ממנו ימתחו טלגרף למיכלאות, לשדות החיטה והירקות ולאכסניה ליד החוף, שם יצפו לעבר הים בתקוה לגלות אוניה עוברת באוקיינוס.
 
===חלק שני: הנטושים באי===
 
== לקריאה נוספת ==
* ז'ול ורן, '''אי התעלומות''' - שלשה חלקים , מצרפתית: דורית קליגר, זמורה, ביתן - מוציאים לאור , תל אביב, 1986.
 
== קישורים חיצוניים ==