ילדי טהראן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Noon (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכות של 87.68.69.1 (שיחה) לעריכה האחרונה של Mevaker hamedina
Noon (שיחה | תרומות)
זוטות
שורה 1:
[[קובץ:soldteheran.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הנרייטה סאלד]] עם קבוצה מילדי טהראן]]
'''ילדי טהראן''' הםהוא קבוצתהכינוי שניתן לקבוצת ילדים [[ניצולי השואה|ניצולי שואה]] שהועברו מ[[פולין]] לעירל[[טהראן]] האיראניתשב[[איראן]], ולאחר מכן הועלו ל[[ישראל]] בשנת [[1943]].
 
==בברית המועצות ובאיראן==
שורה 15:
[[קובץ:Rakevet hedera.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבלת הפנים בתחנת הרכבת בחדרה]]
[[קובץ:Rakavet rechovot.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת ברחובות, 1935, שמונה שנים לפני שהגיעו אליה ילדי טהרן. התמונה מובאת לצורכי המחשה כיצד נראתה התחנה בזמן המנדט]]
ילדי טהרן הגיעו לארץ ישראל ב-[[18 בפברואר]] 1943, ערב [[פורים קטן]] תש"ג, לאחר ש[[הסוכנות היהודית]] הצליחה להסדיר את קליטתם בארץ. נלוו אליהם כמה מבוגרים. הם הגיעו באוניהבאונייה עד מצרים וברכבת עד [[עתלית]]. בדרך נערכו להם קבלות פנים בתחנות הרכבת ב[[תחנת הרכבת רחובות|ברחובותרחובות]] ווב[[תחנת הרכבת חדרה מזרח|בחדרהחדרה]]. בשני המקומות קיבלו הילדים מזון וממתקים.
 
עיתון [[הצופה]] כתב בכותרת ראשית: "ושבו בנים לגבולם". השיירה כללה 1,228 נפש שהגיעו ב-12 [[קרון שינה|קרונות שינה]] (פולמאן). קבלת פנים חגיגית נערכה להם בתחנת הרכבת העברית הראשונה שעצרו היא תחנת הרכבת ברחובות. הצופה כתב:{{הערה|שם=הצופה19|{{הצופה||המולדת מקבלת בזרועות פתוחות את ילדי טהראן|1943/02/19|00100}}}} {{ציטוט|תוכן=ממצרים, סחופי צער ודווי, הלומי אסון, יחפים ולבוש דל על בשרם - ראו הנאספים את המבשרים הראשונים של ההצלה. הילדים שלא באה תנומה לעיניהם כל הלילה, בציפיה לראות היהודי הראשון בארץ ישראל - פרצו בקריאות גיל, כשמנהל התחנה פנה אליהם בעברית. שאלו אותו : "אתה עברי" והוא ענה להם: "לא, אני יהודי" והם פרצו בצחוק. ילדה בת 13 הרבתה בבכי תוך געגועים להורים, אמרו לה ההורים עוד בחיים, היא השיבה שלא ייתכן שכן במו ידיה היא קברה אותם. היא ספרה שהנאצים נתנו לה ולאחיה אתים ולאחר שירו בהורים אמרו להם לכסות אותם.|מקור=|מרכאות=כן}}