מיכאיל סוסלוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
[[תמונהקובץ:Mikhail Suslov 1964.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מיכאיל סוסלוב, 1964]]
'''מיכאיל אנדרייביץ' סוּסלוֹב''' ([[רוסית]]: '''Михаил Андреевич Суслов'''{{כ}}; [[21 בנובמבר]] [[1902]] - [[25 בינואר]] [[1982]]) [[מדינאי]] [[ברית המועצות|סובייטי]].
 
שורה 10:
בין השנים [[1949]] - [[1951]] היה העורך הראשי של בטאון המפלגה הקומוניסטית - [[פרבדה]].
 
בשנת 1952, סוסלוב מונה לחבר-מועמד ב[[פוליטביורו]] (שבאותה עת נקרא פרזידיום) בעקבות הוועידה ה-19 של המפלגה. לאחר מות סטלין במרץ 1953, חלה נסיגה מסוימת במעמדו והוא איבד את מושבו בפוליטביורו. עם זאת, הוא החל לשקם את מעמדו ב-1954 כאשר מונה ליושב ראש ועדת החוץ של [[הסובייט העליון]]. ב-1955 כבר היה לחבר מלא בפוליטביורו.
 
ביוני 1957 סוסלוב גיבה את המזכיר הכללי (אז נקרא המזכיר הראשון) [[ניקיטה חרושצ'וב]] במאבקו נגד "[[קבוצת האנטי-מפלגה]]" שהונהגה בידי [[גאורגי מלנקוב]] [[ויאצ'סלב מולוטוב]] [[לזר קגנוביץ']] ו[[דמיטרי שפילוב]]. באוקטובר של אותה שנה הוא האשים את [[גאורגי ז'וקוב]] שר ההגנה ב"בונפרטיזם" במליאת הוועד המרכזי שהדיחה אותו מכל תפקידו במפלגה וממשלה.
שורה 18:
==מותו ומשפחתו==
בשנותיו האחרונות לא היה סוסלוב אדם בריא. בצעירותו סבל מ[[שחפת]]. ב-1976 עבר [[אוטם שריר הלב|התקף לב]]. הוא סבל מהתקשות [[כלי דם]]. בערב ה-[[21 בינואר]] 1982 בעת שצפה בתוכנית טלוויזיה עם בתו מאיה על [[לנין]], וכשעה לאחר שלקח את התרופות, נטה ראשו הצידה והוא הספיק להרגיע את בתו ולומר שהוא בסדר ואז איבד את ההכרה. הדם הפסיק לזרום לראשו והוא חווה [[שבץ מוחי]] חמור. מאיה התקשרה ל[[יבגני צ'זוב]] הרופא הראשי של הקרמלין ול[[יורי אנדרופוב]] ראש ה[[ק.ג.ב.]]. הוא הובהל ל[[בית החולים הקליני המרכזי]]- מתחם מאובטח במערב מוסקבה בו התאשפזה [[אליטה|אליטת]] ברית המועצות וכיום רוסיה והוחזק בחיים בעזרת מכונה עוד כ-4 ימים בטרם נפטר ב-25 בינואר.
 
מעמדו הרם זיכה אותו בהלוויה ממלכתית מפוארת שזכו לה המנהיגים הסובייטים. הלווייתו הייתה הגדולה והמפוארת ביותר הראשונה מאז מותו של [[סטלין]]. שלושה ימי אבל הוכרזו, וגופתו הונחה בארון פתוח שהוקף בזרי פרחים ב[[בית האיגודים המקצועיים]] שבמוסקבה, שם נהגו להניח את המנהיגים הסובייטים לתצוגה, עד להלוויה. הבניין היה פתוח לקהל הרחב לצפייה. ב-[[29 בינואר]] הוצא משם ארונו שהונח על עגלה שנקשרה ל[[נגמ"ש]]. הארון הובל ברחובות מוסקבה לכיכר האדומה שם נקבר בטקס מרשים ב[[בית הקברות של חומת הקרמלין]].
 
סוסלוב היה נשוי ליליזבטה אלכסנדרובנה, [[רפואת שיניים|רופאת שיניים]] (נפטרה ב-1972), והיו לו שני ילדים תאומים שנולדו ב-1929, רבוליי שעבד במערכת הביטחון ומאיה - בעלת [[תואר שלישי]] ב[[היסטוריה]], מתגוררת ב[[אוסטריה]] מאז 1990.
שורה 27:
==לקריאה נוספת==
<div style="direction: ltr;">
* Serge P. Petroff, '''Red Eminence: A Biography of Mikhail A. Suslov''' (1988).
</div>
 
 
==קישורים חיצוניים==