פתיחת התפריט הראשי

שינויים

:*רבי מרדכי מלויעב, היה בנם של רבי מנחם נחום השני והרבנית גיטל בת רבי ישראל מליצ'יניץ, נישא לבת דודו (רבי שמואל אשכנזי נינו של רבי [[צבי הירש אשכנזי]] וחתן דודו רבי משולם זוסיא מזינקוב) (לאה) בת שבע. נולד בשנת [[תר"ד]] ונקרא על שם זקינו רבי מרדכי מצ'רנוביל. נפטר ב[[י"ד בכסלו]] [[תרע"א]] ב[[בילה צרקווה|שדה-לבן]], והותיר אחריו עשרה ילדים, ביניהם רבי [[אברהם יהושע השיל טברסקי (צ'ודנוב)|אברהם יהושע השיל מצ'ודנוב]], ממשיכו. הוסמך על ידי סבו רבי אהרן לאדמו"רות לאחר פטירת אביו.
::*רבי אברהם יהושע העשיל, בנו של רבי מרדכי מלויעב, היה חתנו של רבי יעקב מ[[חסידות קוריץ|דליטין]]. כיהן כאדמו"ר בלויעב, ליטא, ולאחר מכן בצ'ודנוב. נפטר ב[[י"ח בתמוז]] [[תרע"ד]]. בנו יחידו היה רבי [[חיים יצחק טברסקי|חיים יצחק]] מלויעב-קיוב. שלוש בנותיו היו, ציפורה אשת רבי יצחק בן [[חסידות סקווירא#בני רבי אברהם יהושע העשיל|רבי משה דן מסקווירא]], אשת בן דודו רבי מרדכי ישראל טברסקי מחאטין וחנה חיה, אשתו של רבי [[יעקב חיים פרלוב]] מ[[חסידות קרלין|סטולין]].
:::*רבי חיים יצחק מלויעב-קייב, בנו של רבי אברהם יהושע השיל מצ'ודנוב, היה האדמו"ר האחרון ב[[רוסיה]] ה[[קומוניזם|קומוניסטית]] לפני [[מלחמת העולם השנייה]], לאחר ששאר האדמו"רים החסידיים שפעלו ברוסיה כבר עזבו אותה, ופעל רבות לחיזוק היהדות ברוסיה. במרחשון שנת [[ה'תרפ"ז|תרפ"ז]] ([[1926]]) השתתף בוועידת הרבנים ב[[קורוסטן]] (Korosteń, Iskorost) שבאוקראינה. ב[[תרצ"ז]] ([[1937]]), הגלו אותו הסובייטים לקזחסטן, שם גווע בכלא בכ"ד בניסן [[תש"ג]] ([[1943]]) אחרי שצם בכל ימות הפסח כדי שלא יכשל באכילת חמץ. היה חתנו של רבי [[ישעיה מטשכויב]], בן זקוניו של רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]]. בניו היו, רבי מרדכי, רבי משולם זוסיא לימים האדמו"ר מצ'רנוביל בבני ברק, רבי יעקב ורבי יחיאל.
:::בנים נוספים של רבי מרדכי היו:
::*רבי ברוך בן ציון (תרל"ה - כ"ב באלול תש"ה) (חתן רבי אליעזר מ[[חסידות יאמפולה|ראדוויל]]) כיהן כאדמו"ר ב[[אומן]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] נמלט ל[[וורשה]] ומשם ל[[ארצות הברית]] שם נפטר. בנו היה רבי מנחם נחום מלויעב-מירופול, חתן רבי דוד מ[[חסידות קמינקא-מיראפאל|מירופול]]. היגר עם אביו לארצות הברית בשנת [[תרפ"ה]] ופתח בית מדרש ב[[בוסטון]]. נפטר ב[[ח' בסיוון]] [[תשל"ג]].
::*רבי שלום יוסף (תרמ"א - ד' בתמוז תש"ג), בנו של רבי מרדכי מלויעב, כיהן כאדמו"ר בשדה-לבן. היה חתן קרובו רבי משה מ[[חסידות רחמסטריווקא|אודסה]].
::*מחתניו היו רבי אברהם פנחס ספרד מ[[חסידות אוסטרהא#קוניב|קוניב]], רבי ישראל שמואל השני מ[[חסידות חלם (נייהוז)|חלם]], רבי אברהם יעקב מ[[חסידות בויאן|בויאן]]-למברג (בעל בתו חנה), רבי ירחמיאל משה מ[[חסידות קוז'ניץ|קוז'ניץ]] (בעל בתו ברכה), רבי יצחק מאיר מ[[חסידות רשקוב|רשקוב]] ורבי יצחק מ[[חסידות ברזנה|ברזנה]].
:::*רבי חיים יצחק מלויעב-קייב, בנו של רבי אברהם יהושע השיל מצ'ודנוב, היה האדמו"ר האחרון ב[[רוסיה]] ה[[קומוניזם|קומוניסטית]] לפני [[מלחמת העולם השנייה]], לאחר ששאר האדמו"רים החסידיים שפעלו ברוסיה כבר עזבו אותה, ופעל רבות לחיזוק היהדות ברוסיה. במרחשון שנת [[ה'תרפ"ז|תרפ"ז]] ([[1926]]) השתתף בוועידת הרבנים ב[[קורוסטן]] (Korosteń, Iskorost) שבאוקראינה. ב[[תרצ"ז]] ([[1937]]), הגלו אותו הסובייטים לקזחסטן, שם גווע בכלא בכ"ד בניסן [[תש"ג]] ([[1943]]) אחרי שצם בכל ימות הפסח כדי שלא יכשל באכילת חמץ. היה חתנו של רבי [[ישעיה מטשכויב]], בן זקוניו של רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]]. בניו היו, רבי מרדכי, רבי משולם זוסיא לימים האדמו"ר מצ'רנוביל בבני ברק, רבי יעקב ורבי יחיאל.
 
:*בנו השני של רבי מנחם נחום, רבי ברוך מאיר, כיהן באזרניץ שב[[פודוליה]]. היה חתן בזיווג ראשון של רבי יעקב יצחק מ[[חסידות מקארוב|מקארוב]] ובזיווג שני של בן דודו רבי אברהם יהושע השיל מליטשניץ. נפטר ב[[ה' באייר]] [[תרע"א]]. חתניו היו רבי אלתר מ[[חסידות נובומינסק|נובומינסק]], רבי משה מרדכי מ[[חסידות טריסק|טריסק לובלין]] ורבי גדליה מ[[חסידות מונסטריץ'|מונסטריץ' אומן]]. בניו היו:
משתמש אלמוני