מיכאיל צבט – הבדלי גרסאות

צוויט המציא ברוסיה את הליך הכרומטוגרפיה בשנת 1900 בזמן מחקריו על [[פיגמנטים]] של הצמח. הוא הגיע למסקנה שבצמח נמצאים מספר פיגמנטים, וחקר את תפקידיהם ואת התאים בהם הם מאוחסנים. לאחר שנכשל בהפרדתם בשיטות הכימיות והפיזיקליות הקיימות, הוא הצליח להפריד בין כלורופיל לפיגמנטים אחרים שנמצאים בתאי העלה על ידי פיתוח שיטה חדשנית שכללה עמודה שלתוכה הכניס [[קלציום קרבונט]] והפריד את הכלורופיל בעזרת נוזל שהכיל [[בנזין]],[[אתר]] ו[[אתנול]] ואותה כינה כרומטוגרפיה. התיאור המודפס הראשון של השיטה הופיע בשנת 1905{{הערה| Proceedings of the Warsaw Society of Natural Sciences, כרך14, מס'6, עמ' 20-39}}. את המושג כרומוטוגרפיה הוא הכניס לשימוש לראשונה בשנת 1906 בשני מאמרים שפרסם בעיתון החברה הבוטנית הגרמנית{{הערה|[http://www.biodiversitylibrary.org/bibliography/5928#/summary הספריה לשונות ביולוגית, פריט 5928]}} . הוא הגדיר את החוקים הפיזיקלים והכימיים המשתתפים כרומטוגרפיה , ובעקר בהפרדת הכלורופיל. בהמשך מחקריו הוא גילה את מרכיבי הפיגמנטים השונים הנוספים בצמח והציע לקרוא להם בשם כללי [[קרוטנואיד]], מושג מקובל עד היום. ב-1907 הוא הדגים את השיטה בכנס של החברה הבוטנית הגרמנית.