האיטי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 36:
האירופאי הראשון שהגיע לאי הספניולה היה [[כריסטופר קולומבוס]], ב-[[1492]], ותבע בעלות על האי כרכוש [[ממלכת קסטיליה|הכתר הקסטיליאני]]. תושבי האי קודם לכן היו מבני ה[[טאינו]] שקיימו בו חמש ממלכות, שכל אחת מהן הונהגה בידי מנהיג מקומי שכונה "קאסיקה" (Cacique). הקאסיקאים ענדו תליוני זהב, והתגוררו בבקתות מרובעות בעוד יתר התושבים התגוררו בבקתות עגולות. בעת הכיבוש הספרדי, מנו קהילות הטאינו כ-3,000 תושבים כל אחת. לאחר בוא הספרדים לאזור, הם החלו להשתלט על האזורים בהם התגוררו בני הטאינו, ודיכאו את ההתנגדות המקומית. ילידים רבים מתו כתוצאה מחשיפה למחלות שהביאו עמם הספרדים, ובהן [[אבעבועות שחורות]]. תרבותם דעכה בהדרגה, כתוצאה מתמותה, נישואי תערובת והפעילות המיסיונרית המסיבית שהנהיגה ספרד.
למן [[המאה ה-15]] השתייכה האיטי למושבה הספרדית [[סנטו דומינגו]]. ב-1664 חברת הודו המערבית הצרפתית השתלטה על המושבה, וקראה לה בשם סן דומנג, ובכך צרפת הכריזה באופן רשמי על דרישתה לבעלות על החלק המערבי של היספניולה. ב-1670 צרפת הקימה את יישוב הקבע הראשון על האי, כף פרנסואה. לפי הסכם רייסווייק (נחתמה ב-1697 בין צרפת לקואליציית מדינות שהורכבה מאנגליה, ספרד, הקיסרות הרומית הקדושה ופרובינציות אחרות), ספרד העבירה באופן רשמי את השליש המערבי של היספניולה לצרפת. בסיוע [[עבדות|עבדים]] [[אפריקה|אפריקאים]] שהביאו עמם
בשנת [[1791]] החלה מהפכת עבדים גורפת, בהנהגת [[טוסן לוברטור]], שזעזעה את האזור האטלנטי כולו. חיל משלוח צרפתי נשלח להאיטי, נחל הצלחה ראשונית, ולוברטור הסכים ל[[שביתת נשק]]. הצרפתים בגדו בו והוא נשלח ל[[גלות]] ב[[כלא]] ב[[הרי האלפים]], שם מת ב-[[7 באפריל]] [[1803]].
| |||