יזכור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 31:
בקיצור שולחן ערוך כתוב:
:ונוהגין כי מי שיש לו אב ואם יוצא מבית הכנסת בשעת הזכרת נשמות. גם נוהגים שבתוך שנה ראשונה למיתת האב או האם, יוצא גם כן מבית הכנסת.
בספר '''כרם שלמה''' ניתן טעם ליציאה: כדי למנוע טעות אצל מי שיש לו הורים ויאמר את נוסח יזכור בטעות.{{הערה|{{
דוד ספקטור, [http://www.ohelyonah.com/shutim/%D7%99%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8_-_%D7%9C%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%90%D7%95_%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%90%D7%A8.pdf לצאת ב"יזכור" או להישאר?] {{ש}} [[שי פירון]], [http://www.kipa.co.il/ask/show/5493-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A6%D7%90%D7%AA-%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%99%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8 האם נכון לצאת בזמן יזכור], אתר כיפה}}
===תולדות תפילת יזכור===
הנוסח של "יזכור אלוהים נשמת ..." שימש בקהילות היהודיות בגרמניה כבר במאה ה-14 וככל הנראה החל השימוש בו בתקופה כלשהי לאחר [[גזירות תתנ"ו]]. הקהילות היהודיות נהגו לנהל ספרים שנקראו מארמארביכער בהם נרשמו תפילות יזכור תוך ציון שמות הנפטרים ומעשיהם הטובים. לשם הקיצור היו רושמים בספרים אלו את תחילת התפילה ב[[ראשי תיבות]]: יא"נ. בתקופות קדומות נאמרו תפילות יזכור להרוגי תתנ"ו בשבת שלפני [[תשעה באב]] ובשבת שלפני יום השנה לפרעות.{{הערה|{{
במהלך השנים נוספו תפילות יזכור שונות לזיכרון ההרוגים על קידוש השם. במחזורים של המאה ה-18 מופיע לצד תפילת היזכור להורים גם נוסח יזכור ל-"נשמת כל קרובי וקרובותי ... הן שהומתו הן שנהרגו הן שנשחטו ושנשרפו ושנטבעו ושנחנקו על קידוש השם". בארץ ישראל נאמרו תפילות יזכור לזכר "אחינו ואחיותינו שנפלו על אדמת המולדת" ועם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] נאמרו תפילות יזכור לזכר ההרוגים ב[[היסטוריה של פולין: מלחמת העולם השנייה|כיבוש פולין בידי הנאצים]].{{הערה|{{דבר|א.ר.|"יזכור"|1939/10/16|02501}}}}
שורה 58:
וריאציה של טקסט זה שימשה גם בטקסים לזכרם של חללים אחרים ביישוב,{{הערה|{{דבר||רמת הכובש מזכירה חלליה|1938/09/05|00602}}}} ובטקס לזכרם של קורבנות ההעפלה.{{הערה|{{דבר|שפי גבאי|זכרם של 2000 קרבנות ההעפלה הועלה בעצרת המונית בנמל יפו|1964/08/31|00112}}}}
בחוגים דתיים המשיכו להשתמש בנוסח המסורתי של "יזכור אלוהים" גם לחללי ההתיישבות וההעפלה בארץ ישראל ואף התפלמסו עם הנוסח של "יזכור עם ישראל". בחוברת "נרות שבת" שיצאה לקראת ראש השנה תש"ח (1947) מופיעה רשימה ארוכה של תפילות יזכור אלוהים לזכר מעפילים שנהרגו ואליהם מצורפים דברים המדגישים את חשיבות הזכירה של אלוהים{{הערה|{{
{{ציטוט|תוכן=
<poem>
שורה 167:
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Yizkor|שם ויקישיתוף=יזכור|ויקימילון=יזכר}}
* הזכרת נשמות ב{{
* [http://www.izkor.gov.il/Tfilat_Izkor.aspx יזכור] לחללי מערכות ישראל, באתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל (כולל קריינות)
* אילנה שמיר, [http://www.izkor.gov.il/Page.aspx?pid=32 שינויים בנוסח ה"יזכור"], '''הנצחה וזיכרון - בין הפרטי ללאומי''', תשס"ב, באתר "יזכור" של [[משרד הביטחון]]
| |||