עדה סרני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←השנים בגבעת ברנר: שלושת הילדים של סרני שהושארו בגבעת ברנר היו ילדים בוגרים, נדמה לי שבאשר לגבר לא היו טורחים לציין עובדה זו |
|||
שורה 14:
סרני הסתגלה לקשיים האובייקטיביים הכרוכים בחיים ביישוב חדש וחסר תשתיות (אפילו מים היה צורך להוביל על [[חמור]]ים). היא עבדה במטבח ובמחסן. בשנות השלושים הצטרפה עם ילדיה (ב-[[1930]] נולד בנה השלישי, דניאל) לבעלה במספר שליחויות מטעם הקיבוץ והתנועה ל[[איטליה]], ל[[גרמניה]] ול[[ארצות הברית]].
בתחילת [[1944]] התנדב בעלה, [[אנצו סרני]], לצנוח מאחורי קווי הגרמנים באיטליה, כדי ליצור קשר עם היהודים ששרדו שם. לאחר שצנח, ב-15 במאי 1944, אבד הקשר עמו. אחרי סיום [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר התברר כי אנצו אינו בין השבויים שחזרו, פנתה עדה סרני ל[[שאול אביגור|שאול מאירוב]] (לימים אביגור), ראש [[המוסד לעלייה ב']] ובאישורו יצאה לאיטליה כדי לנסות להתחקות אחר גורלו של בעלה
===פעילות במסגרת המוסד עלייה ב' באיטליה===
| |||