השערת התעודות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 11:
נהוג לזהות את ראשיתה של ביקורת המקרא המודרנית עם ה[[פילוסוף]] היהודי-הולנדי [[ברוך שפינוזה]]{{הערה|1=למעשה, עיקרי טיעוניו הועלו עוד קודם לכן על ידי הפילוסוף [[תומאס הובס]], בחיבורו "[[לויתן (ספר)|לויתן]]", פרק 33.}}. בחיבורו "[[מאמר תאולוגי מדיני]]", שיצא לאור ב-[[1670]], העלה שפינוזה את הטענה שהמקרא נתחבר בימי [[עזרא הסופר]], בסביבות שנת [[450 לפנה"ס]], מאות רבות של שנים אחרי מות [[משה]]. טענה זו עמדה בסתירה למסורת היהודית-נוצרית, שגרסה כי [[תורה|חמשת חומשי התורה]] נכתבו בידי משה מכוח השראה [[אלוהים|אלוהית]]. בעקבות פרסום המאמר [[חרם חברתי|הוחרם]] שפינוזה על ידי הכנסייה הפרוטסטנטית ושלטונות [[הולנד]], ואף ראשי [[קלוויניזם|הכנסייה הקלוויניסטית]] הסתייגו מעמדותיו. שפינוזה הוחרם באופן פומבי על ידי הקהילה היהודית-פורטוגזית באמסטרדם אליה השתייך.
 
למעשה, התפיסה המסורתית בדבר אחדות התורה וייחוסה למשה עוררה מפעם לפעם קשיים ותהיות עוד במסגרת הפרשנות המסורתית. כבר בתקופת התנאיםה[[תנאים]] נתגלעה מחלוקת בשאלת מחברם של שמונת הפסוקים האחרונים בספר דברים. כיוון שפסוקים אלה עוסקים במותו של משה, היו שהעדיפו לייחסם ליהושע{{הערה|1=ספרי דברים שנ"ז, ה; וראה גם {{בבלי|בבא בתרא|טו|א}}}}. עם עלייתה של פרשנות הפשט בימי הביניים התעוררו שאלות לגבי כתובים נוספים בתורה, שעל פי פשוטו של מקרא נראים מאוחרים לזמנו של משה. לצד תירוץ הקשיים בכלים המסורתיים, הועלתה גם האפשרות שכתובים מסוימים בתורה נוספו בשלב מאוחר יותר. כך, לדוגמה, קריאה פשוטה בפסוק {{ציטוטון|וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל}}{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לו|לא}}}}, מעלה את הרושם כי הפסוק נכתב לאחר המלכת מלך על ישראל. הפרשנים המסורתיים, שעמדו על הקושי, הציעו לו הסברים שונים, למשל, שהפסוק מתייחס להנהגתו של משה, או שהדברים נכתבו באופן נבואי. אך פרשן בשם יצחקי{{הערה|דבריו הובאו בפירוש רבי [[ראב"ע#היחס לכתיבת התורה|אברהם אבן עזרא]]<!--להוסיף הפנייה-->, שחלק עליו בתוקף.}}, הציע פירוש לפיו פרשה זו נכתבה בימי יהושפט.
 
אך אף כי בקרב חכמי ימי הביניים היו שסברו כי במרוצת הדורות נשתרבבו לתורה זעיר פה זעיר שם תיקונים ותוספות של סופרים מאוחרים, הטענה הבסיסית בדבר אחדות התורה וכתיבתה בידי משה לא אותגרה עד ראשית העת החדשה. ואם בסוף המאה ה-17 כבר היה מי שפקפק בהנחה שהתורה הועלתה על הכתב בימי משה, הרי שעם התפתחות ביקורת הטקסט המודרנית במאה ה-18 החלו מלומדים לערער גם על עצם אחדותו של החיבור.