השערת התעודות – הבדלי גרסאות

למעשה, התפיסה המסורתית בדבר אחדות התורה וייחוסה למשה עוררה מפעם לפעם קשיים ותהיות עוד במסגרת הפרשנות המסורתית. כבר בתקופת התנאיםה[[תנאים]] נתגלעה מחלוקת בשאלת מחברם של שמונת הפסוקים האחרונים בספר דברים. כיוון שפסוקים אלה עוסקים במותו של משה, היו שהעדיפו לייחסם ליהושע{{הערה|1=ספרי דברים שנ"ז, ה; וראה גם {{בבלי|בבא בתרא|טו|א}}}}. עם עלייתה של פרשנות הפשט בימי הביניים התעוררו שאלות לגבי כתובים נוספים בתורה, שעל פי פשוטו של מקרא נראים מאוחרים לזמנו של משה. לצד תירוץ הקשיים בכלים המסורתיים, הועלתה גם האפשרות שכתובים מסוימים בתורה נוספו בשלב מאוחר יותר. כך, לדוגמה, קריאה פשוטה בפסוק {{ציטוטון|וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל}}{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לו|לא}}}}, מעלה את הרושם כי הפסוק נכתב לאחר המלכת מלך על ישראל. הפרשנים המסורתיים, שעמדו על הקושי, הציעו לו הסברים שונים, למשל, שהפסוק מתייחס להנהגתו של משה, או שהדברים נכתבו באופן נבואי. אך פרשן בשם יצחקי{{הערה|דבריו הובאו בפירוש רבי [[ראב"ע#היחס לכתיבת התורה|אברהם אבן עזרא]]<!--להוסיף הפנייה-->, שחלק עליו בתוקף.}}, הציע פירוש לפיו פרשה זו נכתבה בימי יהושפט.