מרים שפירא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניקיון הדגשות בתבנית:HebrewBooks*
שורה 4:
נולדה לרב שלמה שפירא רבן של [[היילברון]] ו[[לנדאו (עיר)|לנדאו]], בנו של רבי שמואל שפירא שהיה מרביץ תורה בעיר [[שפייר|שפיירא]] ונכדו של רבי מתתיהו טרייביש רבה של [[פריז]] (בערך בשנת [[1360]]).
 
לפי דברי השתדלן רבי [[יוסף לואנץ|יוסף מרוסהיים]], היא נישאה לרב שמשון לוריא מ[[וורמס|וורמייזא]] שהיה ראש ישיבה ב[[ארפורט]]{{הערה|1=לפי רבי יוסף כהן-צדק, '''דור ישרים''', ברדיטשוב תרנ"ח, הייתה מרים שפירא אשתו של רבי אהרן שפירא, אף הוא רבה של [[לנדאו (עיר)|לנדאו]]: "ובת רבינו שלמה שפירא, הרבנית המלומדת כאיש גבורתה, מרת מרים דביתהו [=אשתו] דרבנו אהרן לוריא אב"ד דק"ק לנדא". אך לפי רוב המקורות מדובר בטעות.}}. לפי מגילת היוחסין שכתב נכד נכדה, רבי [[יוחנן לוריא]], ונדפסה במהדורת [[פיורדא]] [[תקכ"ח]] של "שאלות ותשובות רש"ל", של צאצא מפורסם אחר שלה, רבי [[שלמה לוריא]], הרי שרבי שמשון לוריא לא היה בעלה אלא בנה, ובנו רבי יחיאל היה אביו של רבי נתנאל סבו של רבי יוחנן לוריא, אך אפשר שנפלה טעות בהעתקת כתב היוחסין, וכך מסתבר לפי חשבון טווח השנים של הדמויות המוכרות{{הערה|ראו על כך: {{HebrewBooks|אברהם אפשטיין|'''משפחת לוריא''': שלשלת יחוסה מימי קדם|46764|וינה, תרס"א, עמ' 11|עמוד=8}}.}}.
 
כבת לרבנים ידועי שם, וצאצאית של [[רש"י]], ובעלת היסטוריה משפחתית של נשים למדניות, כיהנה מרים שפירא כ[[ראש ישיבה]], והרצתה שיעורים ב[[תלמוד]] לפני בחורי ישיבתה. מטעמי צניעות הייתה מעבירה את השיעורים כשווילון מפריד בינה לבין שומעי לקחה, כך שיכלו לשמוע את קולה בלי להתבונן בה. לפי עדות שהועברה בעל פה ובכתב לידיו של רבי יוחנן לוריא, ונזכרת במקומות נוספים: {{ציטוטון|אותה הרבנית מרת מרים נוחה עדן, תפסה ישיבה כמה ימים ושנים, וישבה באוהל, וילון לפניה, ואמרה הלכה לפני בחורים מופלגים}} (מגילת היוחסין בראש שו"ת רש"ל, פיורדא תקכ"ח). עדות דומה מצוטטת שם מפי [[שלמה לוריא|המהרש"ל]].