אשם תורם כהגנה מוחלטת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 83:
יש הטוענים בעד הגישה של אשם תורם כהגנה מוחלטת, לפחות במקרים בהם יש אשם תורם בשיעור גבוה, כהסדר המצמצם את כמות תביעות השווא המעמיסות על מערכת המשפט ומשיתות עלויות התנצחות משפטית מיותרת על החברה. על פי גישה זאת, אדם שאשם במידה רבה בנזקיו, כמו למשל רעול פנים שזרק אבנים ונפגע מחיילים, לא יטריח את מערכת המשפט בתביעתו ביודעו שסיכוייו לזכות בפיצויים נמוכים.
===סיכום===
ההסדר המשפטי הנבחר בישראל הוא אמנם הסדר של הגנה יחסית אשר נותן אפשרות לכאורה גם לאדם אשר לו אשם תורם של למעלה מ- 90% ליהנות מסכום פיצויים כלשהו, אך הסדר זה מוקף בהסדרים משפטיים נזיקיים נוספים כגון מבחן הקשר הסיבתי המשפטי והקשר המשפטי העובדתי אשר מסננים ומפקחים על קבלת התביעות
מבחינת מרכיב פיזור הנזק נראה אם כך כי הקביעה מהו ההסדר אשר מקיים בצורה טובה יותר את מטרות דיני הנזיקין אינה פשוטה כלל וכלל , מומחים רבים אשר דנו בשאלה מהו ההסדר האופטימאלי לא הצליחו להגיע לתשובה חד משמעית וכך גם בבואנו לבחון את ההסדרים באספקלריה של מטרות דיני הנזיקין הקביעה נתקלנו בדעות שונות, עם זאת
נראה כי ההסדר המקיים את מטרות דיני הנזיקין בצורה הטובה ביותר הוא הסדר חלוקת האחריות ההגנה היחסית.
==ביבליוגרפיה==
| |||