חסידות לעלוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 27:
רבי משה מרדכי הניח אחריו כמה ילדים, חלקם הוכתרו עם פטירתו כאדמו"רים, ואחרים החלו לכהן כאדמו"רים לאחר פטירת אחיהם:
* הבן הגדול, רבי '''אברהם שלמה''', הוכתר לאדמו"ר מלעלוב, ובית מדרשו היה ב[[ירושלים]]. הוא התקבל כאדמו"ר על רוב אחיו. נפטר ב[[ט"ז בשבט]] [[תש"ס]] ונקבר סמוך לקבר אביו ב[[הר הזיתים]] בירושלים.
* בנו השני, רבי '''[[שמעון נתן נטע בידרמן (השני)|שמעון נתן נטע]]''', הוכתר לאדמו"ר במשותף בידי חסידי לעלוב ופלג זקני חסידי קרלין, כאדמו"ר מקרלין-לעלוב. כדי שלא ליטול חלק במחלוקת של זקני קרלין עם [[חסידות קרלין-סטולין]] החליט לאחר תקופה שלא לשמש כאדמו"רם של "הזקנים", אלא של חסידי לעלוב בלבד, ומאז הקפידו לכנותו כאדמו"ר מלעלוב בלבד. בית מדרשו המרכזי היה ברמת לעלוב ב[[בני ברק]]. בסוף ימיו התגורר רוב השנה ב[[צפת]] ומספר פעמים בשנה, בעיקר לקראת חגים ושמחות, היה מגיע לחצרו בבני ברק{{הערה|1=[http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2694211&whichpage=2&forum_id=771 דיון על הרבי מלעלוב כולל שני קטעי וידאו של הרבי בהבדלה]}}. את [[ראש השנה]] נהג כמו אביו לחוג בירושלים, על פי הכתוב: "כל הכתוב לחיים בירושלים"{{הערה|1=[[ספר ישעיהו|ישעיהו]] ד' ג'}}. נפטר בליל [[יום הכיפורים]] [[תש"ע]].
* בנו הרביעי, רבי '''אלתר אלעזר מנחם''', כיהן כאדמו"ר בבית מדרשו של אביו, ב[[רחוב רבי עקיבא (בני ברק)|רחוב רבי עקיבא]] בבני ברק. הוא נפטר בפתאומיות ב[[י"ד בטבת]] [[תשס"א]] לאחר גמר עריכת ההילולה של רבי [[משה בידרמן]].