מורין ליפמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ביוגרפיה: קישורים פנימיים
שורה 5:
הופעת הבכורה של ליפמן בתיאטרון הייתה בהפקה "The Knack" בתיאטרון פאלאס ב[[ווטפורד]]. כדי לקבל את התפקיד היא העמידה פנים שעושים עליה סרט דוקומנטרי בחיפוש אחרי עבודה ראשונה. מאז עבדה הרבה בתיאטרון. היא הייתה חברה ב[[התיאטרון המלכותי הלאומי|תיאטרון המלכותי הלאומי]] בניהולו של [[לורנס אוליבייה]], הופיעה בתיאטרון [[אולד ויק]] בשנים 1971–1973 ועבדה עם [[הלהקה השייקספירית המלכותית]] בשנת 1973. סרט הקולנוע הראשון שהשתתפה בו היה "Up the Junction" מ-1968.
 
אחרי שהופיעה בסדרות הטלוויזיה "The Lovers" ו-"Doctor at Large" והשתתפה במחזה הטלוויזיוני "The Evacuees" ב-1975, קיבלה ליפמן תפקיד ראשי בסיטקום "Agony" בו גילמה דמות של כותבת טור עצות בעיתון (agony aunt) שלה עצמה חיים מסובכים. עוד שיחקה בתפקיד הראשי בסיטקום "All at No 20", וגילמה דמויות מגוונות בסדרה "About Face". בסדרה הביוגרפית {{משמאל לימין|"Re: Joyce!"}} גילמה את דמותה של ג'ויס גרנפל, והייתה שותפה לכתיבה יחד עם ג'יימס רוס-אוונס. בסדרה של פרסומות עבור "[[בריטיש טלקום]]" גילמה דמות בלתי נשכחת של סבתא יהודיה בשם ביאטריס בלמן. היא המשיכה להופיע בתיאטרון ואחד מתפקידיה היה הדודה אלר במחזמר "[[אוקלהומה!]]" לצדו של [[יו ג'קמן]].
 
ב-2006 שיחקה ליפמן בתפקיד מגי ויץ' בתוכנית הטלוויזיה לילדים "The Fugitives". ב-2002 השתתפה באופרת הסבון "קורוניישן סטריט" בתפקיד בעלת הבית הסנובית ליליאן ספנסר. עוד באותה שנה גילמה את אמו של הפסנתרן בסרטו זוכה הפרסים של [[רומן פולנסקי]] "[[הפסנתרן]]". היא הייתה קריינית בשתי סדרות טלוויזיה העוסקות בעיצוב, האחת על [[אר דקו]] עבור UKTV, והשנייה על עיצוב במאה העשרים עבור [[ITV]] ו- Sky Travel. ב-2003 השתתפה בפרק "The Tailor's Dummy" בסדרת המתח "ג'ונתן קריק".