פיגוע מכונית התופת בצומת כפר דרום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת תבנית בעבודה, הגהה
תגית: הוספת תבנית לשינויים בערך
מאין תקציר עריכה
שורה 5:
ב[[יום ראשון]] ה-9 באפריל 1995, בשעה 11:00 בבוקר, יצא אוטובוס אגד מס' 36, מן התחנה המרכזית באשקלון לכיוון גוש קטיף, כשהוא עמוס בחיילים. באותה שעה הסתתר '''חאלד חטיב,''' צעיר פלסטיני בן 22, איש הגי'האד האסלאמי, תושב [[מחנה פליטים פלסטינים|מחנה הפליטים]] [[נוסייראת]], ב[[פרדס]], במרחק כקילומטר אחד מצומת כפר דרום. חטיב, הגיע למקום מכיוון [[ח'אן יונס]] ברכב מסוג [[פולקסווגן|פולקסווגן טרנספורטר]] בצבע [[כחול]], כשהרכב עמוס בעשרות ק"ג של [[חומר נפץ|חומרי נפץ]], ומטעני חבלה, זאת מתוך כוונה ל[[מארב|ארוב]] ולפגע את האוטובוס, הנמצא בדרכו למקום. בתור הסוואה הונחו ברכב [[ארגז (כלי)|ארגזים]] מלאים ב[[עשב]]ים. הרכב ירד לשביל צדדי, ביצע פניית פרסה, וחיכה בתוך הפרדס כשהוא חונה מול הכביש הראשי.
 
חטיב גויס על ידי '''נביל א-שרחא''', מבכירי הג'יהאד האיסלאמי, תושב נוסייראת אף הוא, שהיה אחראי לגיוס והכנת צעירים רבים, לביצוע פיגועי התאבדות ברצועת עזה, ולתכנונו של הפיגוע. היה זה חלק מתוכנית של ארגון הג'יהאד, שבאה בעקבות החתימה על [[הסכמי אוסלו]], להוציא לפועל פיגועים, במטרה לטרפד את התהליך המדיני בין [[ישראל]] ל[[הרשות הפלסטינית|פלסטינים]]. (כמו פיצוץ [[מכונית תופת|מכוניות התופת]] בבית-ליד ב-[[22 בינואר]] 1995. פיגוע שבוצע בשיתוף פעולה עם ה[[חמאס]]).
 
בינתיים התקדם האוטובוס בדרכו, כשרוב הנוסעים [[שינה|מנמנמים]] על כיסאותיהם, והאחרים נוסעים בעמידה. כשהגיע האוטובוס ל[[מחסום (צה"ל)|מחסום]] [[כיסופים]], הצטרפו אליו שני [[רכב שטח|ג'יפים]] צבאיים, אחד מלפנים ואחד מאחור, כליווי שניתן באותם ימים לכל אוטובוס ישראלי, שנסע ליישובים בלב רצועת עזה. המחבל הכיר את לוח הזמנים של האוטובוס הישראלי, וידע בדיוק מתי הוא יגיע לציר כפר דרום. סמוך לשעה 12:00 חלפה שיירת כלי הרכב בצומת, ופנתה צפונה, לעבר כפר דרום. חטיב החל לנסוע על שביל העפר, כשהוא מתקדם אל עבר האוטובוס. כאשר חלף הג'יפ הראשון על פני מכונית התופת, עלה המחבל על הכביש, תוך שהוא מאיץ את מהירות הרכב. ברגע שהוא הדביק את האוטובוס, סטה לכיוונו והתנגש בו. על פי עדויות של אנשים שהיו במקום, נשמע קול פיצוץ עז, וחלקי מתכת מן הרכבים התעופפו באוויר למרחק רב. החיילת '''אורית טאפט''', שנפצעה בפיגוע סיפרה: {{ציטוטון|לא ממש הבנו בהתחלה מה קרה. היה הרבה עשן ושקט אחר כך התחילו יריות וצעקות, כאשר התפזר העשן ראיתי את האסון מסביבי, ושם התחלתי לנסות ליישם את מה שלמדתי כמגישת עזרה ראשונה במד"א ירושלים, עוד לפני הגיוס}}. לדבריה של טאפט, החיילים שעמדו באוטובוס, שימשו לה כמגנים חיים, וכך ניצלה.
 
על תפקודה בעת הפיגוע, למרות פציעתה, קיבלה טאפט [[עיטורי צה"ל#צל"ש אלוף|צל"ש]] [[חיל הים#מפקדי החיל|מפקד חיל הים]].
 
בינתיים החלו זורמים למקום כוחות צבא והצלה. המוקד של ה[[מועצה אזורית חוף עזה|מועצה האזורית חוף עזה]], שלח באופן מיידי צוותים רפואיים אזרחיים, שהחלו פועלים בטיפול בפצועים הרבים בשטח, לצד [[חובש |חובשים צבאיים]]. כוחות רפואה מתוגברים, הגיעו לזירה מבתי החולים שבדרום, ב[[מסוק תובלה|מסוקי]] [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]], תוך כ- 20 דקות. בתוך זמן קצר הוקם בפרדס הסמוך [[בית חולים שדה]].
 
תוצאות קציר הדמים פורסמו באותו יום. 6 חיילים נהרגו, ועוד תלמידת סמינר אחת, אזרחית מדינת ניו ג'רזי שבארצות הברית. כן נמנו 30 פצועים. אחד הפצועים סמל אברהם ארדיטי נלחם על חייו ב[[בית חולים|בית החולים]] במשך יממה שלימה, ולאחר מת מפצעיו, והיה להרוג השמיני בפיגוע.
שורה 17:
ב- [[12 באפריל]] 1995 קיימה [[הכנסת]] כנס מיוחד לרגל הפיגוע, ופיגוע נוסף שהיה בסמוך ל[[נצרים]].
 
ב- [[26 באוקטובר]] 1995 בוצעה ב[[מלטה (אי)|מלטה]] [[התנקשות]], בחייו של מנהיג הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, [[פתחי שקאקי]] (על-פי פרסומים זרים, הריגתו נעשתה בידי המוסד הישראלי, בגין פיגועי 1995).
 
ב- [[25 בדצמבר]] [[2003]], בתקיפת מסוקים, בה שוגרו מספר טילים אל מכונית [[סובארו]] ברחוב אל-ג'לאה שבשכונת שייח' רדואן, במרכז [[עזה|העיר עזה]] , נהרג בכיר הג'יאד '''נביל א-שרחא''' שתכנן את הפיגוע.
 
==בעקבות הפיגוע==
 
===תביעות כספיות כנגד גופים תומכי טרור===
{{להשלים}}
==קישורים חיצוניים==
* {{אתר הגבורה|343229|סיפור צל"ש האלוף של אורית טאפט}}        
 
 
 
[[קטגוריה:ישראל: פיגועי התאבדות|כפר דרום]]