רב יהודה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ (2802) שחזור הבוט - לגרסא של משתמש:ינבושד |
|||
שורה 18:
==תולדותיו ומפעליו==
רב יהודה נולד בבבל לאביו, רב יחזקאל.
שנת לידתו של רב יהודה שנויה במחלוקת בין החוקרים, בין שנת [[194]] לבין שנת [[220]]. על פי ה[[היסטוריון]] הרב [[אהרן היימן]], נולד רב יהודה בשנת 194, וזאת הוא ביסס על המידע התלמודי היחיד אודות שנת לידתו של רב יהודה, המובא ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], ש[[רבי יהודה הנשיא]] אמר נבואות שונות ביום פטירתו, ובהן: "היום נולד רב יהודה בבבל". הגמרא שם מוסיפה: "כשמת [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] - נולד רב יהודה, כשמת רב יהודה - נולד [[רבא]]... ללמדך שאין [[צדיק]] נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו{{הערה|1={{בבלי|קידושין|עב|ב}}.}}, שנאמר: "וזרח השמש ובא השמש"{{הערה|{{תנ"ך|קהלת|א|ה}}.}}. מקובל להבין את הדברים האלו כפשוטם, ועל פיהם קבע הרב היימן את שנת לידתו של רב יהודה לשנת תק"ד או תק"ה ל[[מניין שטרות|מניין השטרות]] ([[194]]), השנה אשר לה הוא מייחס את פטירתו של רבי{{הערה|1=הרב [[אהרן היימן]], '''תולדות תנאים ואמוראים''', הערך: "רב יהודה".}}. ועל פי השיטה הרווחת שרבי נפטר בשנת 220 לערך, נקבעה לידתו של רב יהודה לאותה שנה. ההיסטוריון [[זאב יעבץ]] טען, כי הנוסח "כשמת" מציינת קירוב בלבד ואינה מדייקת{{הערה|{{
רב יהודה תואר בתלמוד כאדם גבה קומה, "ארוך בדורו": "רב ארוך בדורו היה, ורב יהודה מגיע לכתפו. ורב יהודה ארוך בדורו היה, ואדא דיילא מגיע לכתפו". גופו היה חלש ונוטה [[חולה|לחלות]], וכשהיה יוצא ל[[שוק (מסחר)|שוק]] היה נועל ל[[רגל]]יו חמישה זוגות של [[נעל]]י [[בד]], זה על גבי זה. לעת זקנתו כהו [[עין|עיניו]]{{הערה|{{בבלי|נדה|כב|ב}}, {{בבלי|שבת|לז|ב|ללא=שם}},{{בבלי|שבת|לז|ב|ללא=שם}},{{בבלי|ברכות|נד|ב|ללא=שם}}, {{בבלי|יבמות|קב|ב|ללא=שם}}, {{בבלי|גיטין|יט|א|ללא=שם}}.}}.
שורה 25:
בילדותו למד רב יהודה [[תורה]] מפי אביו, רב יחזקאל. בצעירותו למד רב יהודה ב[[ישיבת סורא]], אצל [[רב (אמורא)|רב]], שהיה ראש הישיבה. רב היה רבו המובהק, ותורתו הייתה שגורה על לשונו של רב יהודה. בתלמוד מובאים מאות מאמרים שמסר רב יהודה בשם רבו - רב - ב[[הלכה]] וב[[אגדה (יהדות)|אגדה]]. כן מוזכר שנלווה לרבו בדרכו{{הערה|{{בבלי|קידושין|פא|א}}.}}. לפי שיטת [[רש"י]], אמרותיו הרבות של רב המוזכרות בתלמוד פעמים רבות, ללא שם התלמיד המוֹסר, כולן נאמרו על ידי רב יהודה בישיבתו{{הערה|[[פירוש רש"י לתלמוד|רש"י]] {{בבלי|חולין|מד|א}}: "סתם שמעתתיה דרב בדרי בתראי - רב יהודה הוה אמר להו בבי מדרשא".}}.
רב יהודה היה תלמיד מובהק גם של [[רב אסי]], וגם בשמו הוא מסר מספר מאמרים{{הערה|ראו: {{בבלי|יבמות|טז|ב}}; {{בבלי|שבועות|מא|א}}. [[תולדות תנאים ואמוראים]] לרב [[אהרן היימאן]], ערך רב יהודה וערך [[רב אסי]]; וכן ב'''אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים''' בעריכת [[מרדכי מרגליות]].}}. על פי דעה אחת בקרב החוקרים, לאחר פטירתו של רב ({{קישור לשנה עברית|4007}} - [[247]] בערך, לפי אגרת [[רב שרירא גאון]]) הלך רב יהודה לעיר [[הוצל]], לישיבתו של [[רב אסי]]. על פי דעה אחרת, רב יהודה למד אצל רב אסי בצעירותו, לפני שלמד אצל רב וכשבא רב לבבל עבר ללמוד אצלו{{הערה|{{
לאחר זמן מועט נפטר רב אסי ורב יהודה הגיע ל[[נהרדעא]], ישיבתו של [[שמואל (אמורא)|שמואל]], שהיה גם הוא לרבו המובהק. מאמרים רבים נמסרו על ידי רב יהודה בשמו של שמואל, ולמעשה רוב תורתו ומעשיו היו על פי תורתו של שמואל רבו{{הערה|רש"י ב{{בבלי|בבא בתרא|נד|ב}}.}}. רב יהודה היה מרצה לפניו את דבריהם של רבותיו הקודמים, רב ורב אסי, ושמואל היה מתייחס אליהם ומעיר את הערותיו{{הערה|1={{בבלי|סוכה|ט|א}} ורבות כהנה - מאמריו של רב; {{בבלי|יבמות|טז|ב|ללא=שם}}-יז ע"א (ראו שם ב[[רש"י]] ד"ה כי אמריתה) ועוד כמה - מאמריו של רב אסי.}}. שמואל רבו חיבב אותו מאוד. שגור בלשון התלמוד הביטוי "שיננא", שאמר שמואל לרב יהודה, ביטוי שמשמעותו היא: שנון, בעל השיניים, כלומר - משובח בחריפותו וב[[חוכמה|חכמתו]]{{הערה|1=ראו: {{בבלי|ברכות|לו|א}}, {{בבלי|בבא קמא|יד|א|ללא=שם}}, {{בבלי|כתובות|יב|ב|ללא=שם}}, ועוד רבות.}}. בעקבות שמואל רבו, פנו אל רב יהודה גם חבריו בביטוי "שיננא". שמואל אמר עליו עוד "אין זה ילוד אישה" (אלא [[מלאך]]){{הערה|{{בבלי|נדה|יג|א}}.}}.
שורה 40:
בזמנו של רב יהודה התמקדו הלומדים בישיבת פומבדיתא ב[[דיני ממונות]] המסודרים ב[[סדר נזיקין]]{{הערה|1=ראו: {{בבלי|ברכות|כ|א}}, {{בבלי|תענית|כד|א}}, {{בבלי|בבא קמא|ל|א}}.}}, ואשר עליו נאמר ב[[משנה]]{{הערה|1=[[בבא בתרא]] פרק י משנה ח.}}: {{ציטוטון|אמר [[רבי ישמעאל]]: הרוצה שיחכים - יעסוק בדיני ממונות, שאין לך מקצוע בתורה גדול מהן, שהן כ[[מעיין]] הנובע.}} רב יהודה עצמו התבטא: מי שרוצה להיות חסיד, יקפיד לקיים את הלכות [[סדר נזיקין|נזיקין]]{{הערה|1={{בבלי|בבא קמא|ל|א}}.}}.
שיטת הלימוד בישיבה התאפיינה בחריפות ובידיעת ההלכה על בוריה ([[בקיאות]]). תלמיד הישיבה, [[רמי בר תמרי]], אשר נקלע ל[[סורא]], נקלע לדיון הלכתי עם רב חסדא, ובסיום הדיון אמר לו רב חסדא: אני רואה שאתה די חריף! רמי בר תמרי ענה: לו היית במקומו של רב יהודה, הייתי מראה לך את חריפותי{{הערה|1={{בבלי|בבא מציעא|לח|ב}}. {{בבלי|חולין|קי|א}} - ע"ב (רמי בר תמרי). ראו גם "תולדות תנאים ואמוראים".}}. הדעות חלוקות לגבי משמעות המונח חריף. הרב [[אייזיק הירש וייס]] זיהה את החריפות כהצטיינות ב[[פלפול]] ובסברה, והסמיך את הדברים לביטוי ב[[ארמית]]{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|לח|ב}}}}: {{ציטוטון|דלמא מפומבדיתא את, דמעיילין פילא בקופא דמחטא?}} תרגום: שמא מפומבדיתא אתה, שמכניסים [[פיל]] בקוף (נקב) של [[מחט]]? לעומת זאת, הרב [[אהרן היימן]] טען שהחריפות היא רק הבנה ברורה של ההלכה{{הערה|{{
התלמוד מציין כביטוי לסמכותו של רב יהודה את העובדה שברשותו הוחזק ה"[[שופר]]", ומפרשי התלמוד דנים בטיבו ותפקידו של שופר זה. [[רש"י]] הציע שני פירושים: האחד - שופר ששימש לתקיעות ב[[יום שישי]] אחר הצהריים, סמוך לכניסת ה[[שבת]], כדי להזכיר ולהודיע על כניסת השבת{{הערה|1=ראו: {{בבלי|שבת|לה|ב}}.}}. בעלי ה[[תוספות]] דחו פירוש זה, וקיבלו את פירושו השני של רש"י, שהובא באגרת [[רב שרירא גאון]] שלפיה מדובר היה בשופר ששימש מעין [[קופת צדקה]] לצורכי ישיבת פומבדיתא. ה"שופר", כדברי התלמוד, הוחזק בביתו של רב יהודה, ראש הישיבה, ומשם עבר, אחרי פטירתו, לביתו של [[רבה]], ואחריו ל[[רב יוסף]], לבית [[אביי]] ולבסוף לביתו של [[רבא]]{{הערה|1={{בבלי|גיטין|ס|ב}}, ו[[פירוש רש"י לתלמוד|בפירוש רש"י]] ו[[תוספות]].}}.
| |||