גדליהו לחמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ShaiKaminka (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
ShaiKaminka (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
=גדליהו לחמן=
 
'''גדליהו לחמן''' (11 בנובמבר 1913 - 21 בפברואר 1983), חתן [[פרס החינוך הארצי]] מטעם [[משרד החינוך והתרבות]] לשנת [[1979]], מיוזמי ומייסדי [[פנימיית שטיינברג|הפנימייה התיכונית למחוננים ע"ש שטיינברג בכפר סבא]], פעיל בארגון [[ההגנה]], [[מורה]], מחנך ו[[מנהל]] בבית חינוך ע"ש [[ברל כצנלסון]] ב[[כפר סבא]] ועורךו[[עורך]] עמית של ספר [[סקאלה פודולסקה|סקאלה]] (ספר זיכרון לקהילת יהודי סקאלה שהושמדה בשואה)
{{אישיות
|הסתרה=
שורה 37:
 
==ביוגרפיה==
לחמן נולד בעיירה סקאלה פודולסקה. בשנת [[1926]] סיים את לימודיו [[בית ספר יסודי|בבית הספר היסודי]] בסקאלה. בגיל 16 הקים בסקאלה קן של תנועת "[[הנוער הציוני]]" ועמד בראשו עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[1932]] סיים הצטיינות את הגימנסיה הפולנית בעיר [[בורשצ'וב]], ונעשה מנהיג קן "הנוער הציוני" בעיר וחבר המועצה העליונה של "הנוער הציוני" בפוליןב[[פולין]] וחבר בוועדות בחירות לקונגרסים ציוניים. שלוש שנים אחר כך, סיים סמינר פדגוגי פולני כמוסמך להוראה. ב-[[1936]] הקים וניהל בית ספר תיכון פרטי בעיירת מולדתו, בו שימש מורה יחיד. ב-[[1939]], לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, קיבל הסמכה למשפטים מ[[אוניברסיטת קראקוב]].
 
לחמן שיכל את כל בני משפחתו בשואה. הוא עצמו שרד ב[[בית סוהר]] של ה[[גסטאפו]] בעיר [[צ'ורטקוב]], במחנה לעבודות כפייה ולמעלה משנה שרד במחבוא. הוא הוסתר על ידי שתי משפחות אוקראיניות שילדיהן למדו בבית ספרו בסקאלה.
שורה 43:
לאחר שחרור פולין, היה פעיל בציונות המחרתית. הוא אירגן והעביר בחשאי קבוצות של ילדים ובני נוער ניצולי שואה דרך גבולות צ'כים ופולניים למחנה העקורים בגרמניה.
 
בין [[נובמבר]] [[1945]] לשנת [[1946]] היה מרכז ומדריך של קבוצות נוער במחנות שארית הפליטה בגרמניה, והיה חבר [[המועצה הארצית של שארית הפליטה]], ונציג מטעמה ל[[קונגרס בציוני ה-12]]
 
מטעמה ל[[הקונגרס הציוני העולמי|קונגרס הציוני]] ה-12.היה מפעילי וראשי תנועת נוח"ם (נוער חלוצי מאוחד) בגרמניה בשנת 1946.
 
בהיותו בן 33, ב[[יוני]] 1946, נבחר לחמן ליו"ר הנהלת מחנה העקורים [[פורנוולד]] בגרמניה. במחנה הזה נישא לעמליה (מלה) וייס, ניצולת שואה ילידת [[סטרי]], פולין. במחשנה נולד להם בנם הבכור שמעיהו (שי) לחמן.
 
ב[[1947]] ניהל את סניף הסוכנות היהודית בפורנוולד.
 
בשנים 1947 ו[[1948]] היה פעיל במחתרות: הוא היה מייסד ופעיל בבית הספר החשאי של ההגנה שהוקם בחווה ליד פורנוולד ופעל בסתר כקצין הסברה של הארגון בקרב רבוצות הכשרה במחנה ובאיזור, פעיל בארגון "[[הבריחה]]" ([[עלייה ב']]) בגרמניה וב[[צרפת]] ופעל להעלאה ארצה של קיבוצי ההכשרה בפורנוולד.
 
ב[[אוקטובר]] של שנת 1947 בנו ואישתו עלו ארצה בעוד הוא נשאר להיות פעיל במסגרת ה"בריחה" עוד כחצי שנה בגרמניה וב[[מרסיי]], צרפת. ב[[פברואר]] 1948 הוא עלה ארצה בעלייה בלתי לגאלית והצטרך ל[[קיבוץ]] [[אשדות יעקב]], שם עבד ב[[מטעי]] ה[[בננות]], היה מדריך ומורה לקבוצות נוער מפורנוולד ולנוער יהודי שבא מ[[טורקיה]]. הוא השתתף במלחמת השחרור כחבר הקיבוץ, שהיה נתון להפגזות [[סוריה|סוריות]]. ב[[יולי]] 1948 נולדה בקיבוץ ביתו איילה לחמן. הוא היה בקיבוץ עד שנת [[1950]].
 
בין [[1951]] ל-[[1952]]