תכנות מונחה-עצמים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←כימוס: הרחבה |
←רקע: הגהה, עריכה |
||
שורה 8:
== רקע ==
הפרדיגמה של תכנות מונחה-עצמים צמחה מה[[תכנות פרוצדורלי|תכנות הפרוצדורלי]] והמודולרי שבוסס על שגרות ו[[פונקציה (תכנות)|פונקציות]] שפעלו על [[מבנה נתונים|מבני נתונים]] חופשיים בכל מרחב התוכנה. השיטה הפרוצדורלית יצרה קושי רב, מכיוון שכל שינוי בהגדרת [[משתנה (תכנות)|משתנים]] ב[[תוכנית מחשב|תוכנית]] חייב שינוי בפונקציות שפעלו בכל מרחב ה[[תוכנה]].
אחד מהכיוונים לטיפול בבעיה היה ביסוס של פיתוח התוכנה על מודולות, כעין "[[קופסה שחורה (הנדסה)|קופסאות שחורות]]" שניתן להשתמש בהן שימוש משותף ולהעתיקן ליישומים נוספים, בבחינת שימוש חוזר (Reuse) של קוד, ובכך לקצר את תהליך פיתוח התוכנה (דבר שיושם למשל בקובצי [[Dynamic-Link Library|DLL]]). בהסבר פשטני מאוד, תכנות מונחה-עצמים הוא תכנות שמבוסס על יצירת "קופסאות שחורות" בעלות חיים עצמאיים משל עצמן, שאינן תלויות בגורם חיצוני. '''כל דבר בפרדיגמה זו הוא אובייקט''' (וישנן שפות שאף משתנים פרמיטיביים הן אובייקטים). מהתפיסה הזו התפתחה מתודולוגיה המחקה את העולם הממשי שקיימים בו עצמים ותתי-עצמים, שלהם יש תכונות ופעולות משל עצמם. כך, כל תוכנה היא בעצם אוסף היררכי של אובייקטים רבים, שמקושרים אחד עם השני לכדי מערכת גדולה ומתואמת.
יתרונה של מתודולוגיה זו היא שליטה בנפחים גדולים של קוד על ידי חלוקה של עצמים לפי קטגוריות, המסייעת למיון וסידור המידע הרב על ידי שיוך פעולות ומאפיינים לאובייקטים, כאשר מאפיינים בעלי משמעות לוגית דומה יכולים לפעול בצורה אחרת בהתאם לאובייקט שאליו הם מתייחסים. לדוגמה, התפיסה האנושית מחלקת את העולם לקטגוריות של דומם, [[צומח]]
== היסטוריה ==
|