|
המסקנה: אילו היה הרופא עוסק באותו יום בתחום בו יש לו יתרון יחסי – כלומר רפואה – הרי שהיה נשכר יותר; במקביל היה נשכר יותר גם הנגר, שבמקום לטאטא את נגרייתו באותו יום, יכול היה לעסוק בתחום בו יש לו יתרון יחסי – ייצור מגירות עבור הרופא. הוא יכול היה לשלם לפועל ניקיון שיטאטא את הנגרייה, ועדיין להישאר עם רווח.
בכדיכדי לחזק עוד יותר דוגמה זו, ראוי לציין כי גם במקרה ולרופא היה יתרון מוחלט על הנגר (כלומר: הרופא בעצם הוא "נגר" יותר טוב מהנגר ויכול לייצר: יותר מהר, יותר טוב, ויותר זול מהנגר),עדיין המסקנה הבלתי נמנעת עבור הרופא הייתה לעסוק ברפואה ולא בנגרות, מכיוון שה[[עלות אלטרנטיבית|עלות האלטרנטיבית]] עבורו בנגרות - גבוהה יותר, או במילים פשוטות: זה פשוט "יקר מידי", בזבזני מידיי עבורו לעסוק בנגרות - בגלל מה שהוא מפסיד מזה שאינו עוסק ברפואה. דוגמה זו נכונה גם למקרה של האדם הבודד בניהולו הכלכלי של זמנו, וגם עבור מדינה ברמת המדינה: מה שיקבע אם לייצר אינו בהכרח אם מדינה יכולה לייצר: יותר טוב, יותר מהר, יותר זול ממדינה אחרת,אלא האם היה נכון לאותה המדינה לנצל בצורה טובה יותר את המשאבים שלה. לדוגמה ישראל מול ספרד ופורטוגל בנושא תפוזים: גם אם כ"א היה זול יותר בישראל מבספרד (והוא לא), וישראל הייתה יכולה לייצר תפוזים: יותר "טובים" (איכות), יותר מהר, ויותר זול באופן מוחלט מול ספרד ופורטוגל (והיא לא) - עדיין - זה לא היה רווח של גידול תפוזים, אלא הפסד הנובע מ"בזבוז המשאבים" על תפוזים (בדוגמה שלפנינו) במקום גידולים רווחיים יותר לדוגמה: עשבי תיבול, פרחים (ויש הטוענים מריחואנה רפואית) . אם לסכם נקודה זו: אתה מתחרה בעצמך וב[[עלות אלטרנטיבית|עלות האלטרנטיבית]] של עצמך קודם כל - ורק אח"כאחר כך (אם בכלל) מתייחס ליתרון היחסי אל מול אחרים.
===דוגמה מספרית===
|
