הבדלים בין גרסאות בדף "מטרודן"

נוסף בית אחד ,  לפני 5 שנים
מ
בוט החלפות: \1, \1וועד\2
מ (בוט החלפות: \1, \1וועד\2)
על מנת לעמוד בתנאי החוזה עם המדינה, נקטה חברת מטרודן בצעדי חיסכון דרסטיים, שכללו קיצוץ בשכר הנהגים והרעת תנאיהם. עובדה זו פגעה בתנאי העבודה של הנהגים (הוטלו עליהם [[קנס משמעת|קנסות]] בשל [[עבירת משמעת|עבירות משמעת]], שכרם היה בגובה [[שכר מינימום בישראל|שכר המינימום]], משמרות של למעלה מ-12 שעות, וכו'). הנהגים החליטו להתאגד, להקים [[ועד עובדים]], ולהגן על זכויותיהם באמצעות [[הסכם קיבוצי (ישראל)|הסכם קיבוצי]]. כתוצאה מחוסר המוכנות של ההנהלה להכיר בוועד החדש, פרצה בנובמבר [[2004]] [[שביתה]].
 
על אף הקשיים שנגרמו בשל כך ל-200 אלף תושבי באר-שבע, הצביע "[[רדיו דרום]]" על אחוז הזדהות גבוה עם הנהגים - כ-70% בממוצע. בשל החלטת [[ההסתדרות]] לאפשר את פתיחת מסוף האוטובוסים ולהמתין להליך המשפטי, התארכה השביתה ונמשכה כ-150 יום (השביתה הארוכה ביותר בתולדות ישראל, עד שביתת עובדי כי"ל ב-2015). במהלך השביתה אישר שר התחבורה דאז, מאיר שיטרית, את הפעלת הקווים בעיר באמצעות חברות אחרות. ב-3.3.2005 פסק סטיב אדלר נשיא בית הדין הארצי לעבודה כי החלטה זו של משרד התחבורה מהווה פגיעה בזכות ההתארגנות ובזכות השביתה של העובדים, ואסר על עקיפת השביתה באמצעות חברות אחרות {{הערה|שם=סטיב אדלר|1=ניר חסון,[http://news.walla.co.il/item/679759 ביה"ד לעבודה אסר לשבור שביתת "מטרודן"], וואלה, 3.3.2005}}. פסיקה זו מהווה פסיקה תקדימית המצוטטת ברבים מהדיונים באשר לזכות השביתה וההתאגדות בבתי הדין לעבודה. משרד התחבורה הגיש כנגד פסיקה זו ערעור לבג"ץ. ב-[[14 במרץ]] [[2005]] החליט [[בג"ץ]] לקבל את עתירת עיריית באר שבע ולאפשר לחברת האוטובוסים [[נתיב אקספרס]] להפעיל חלק מהקווים אותם השביתו נהגי "מטרודן" במשך יותר ממאה ימים. לבסוף, בפעולת גישור נמצא פתרון לסכסוך, התנאים שופרו במעט, אולם הועדהוועד לא זכה להכרה ולא נחתם הסכם קיבוצי. בשנת 2015 הוקם מחדש ועד עובדים בחברה, בסיוע ההסתדרות, ובינואר 2016 נחתם בה לראשונה הסכם קיבוצי{{הערה|1=אורלי הררי, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/314013 הסכם קיבוצי ראשון בחברת האוטובוסים מטרודן] ערוץ 7, 13.1.16}}.
 
אחרי סיום שביתת הנהגים רכשה חברת מטרודן מספר אוטובוסים חדשים והוציאה מהשירות אוטובוסים מיושנים.