גרסה מ־23:24, 24 בינואר 2016 עריכה מנחם.אל (שיחה \| תרומות) בדוקי עריכות אוטומטית 6,841 עריכות חדש 18		גרסה מ־06:14, 2 במרץ 2016 עריכה ביטול Matanyabot (שיחה \| תרומות) 475,756 עריכות מ בוט החלפות: גאוגר\1, ארגו\1, מכיוון, תוכנ\1ת העריכה הבאה ←
שורה 18: '''יעל סינדי''' (שם מדעי:''Capra aegagrus blythi''; מוכר גם כ'''עז בר סינדית''' או כ'''עז סינד'''), הוא אחד מ-6 תתי-המין של [[עז הבר]] האנדמי לדרום ומערב [[פקיסטן]] לצד קרובו [[יעל צ'ילטאני]]. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת [[1875]] על ידי הבוטנאי הבריטי בהודו - אלן אוקטוויאן הומה. שמו הרשמי ניתן לו עקב תפוצתו העיקרית שנופלת בתחומי מחוז [[סינד]] שבפקיסטן, בעוד ששמו המדעי הוא על שם הזיאולוג הבריטי אדוארד בליט. למרות היותו תת-מין של עז הבר, הוא מכונה לעתים קרובות "יעל" בשל הדמיון של הזכרים ל[[יעל נובי]] למשל מאשר ל[[עז הבית]]. ==קרניים== זכר היעל הסינדי מתאפיין בזוג [[קרן (זואולוגיה)\|קרניים]] ארוכות ומרהיבות בצורת [[סהר]] או [[חרב]] מעוגלת, והמבנה שלהם אופייני לעיזי הבר: הקרן צומחת לכיוון מעלה בזווית מועטת לצדדים, והיא עולה ומתעגלת בהדרגה לאחור עד שהיא יוצרת חצי או 3 רבעי עיגול. ~~מכיון~~מכיוון שהקרן צומחת בזווית לצדדים, במבט מלפנים הקרניים ייראו בצורת "M". מיקום הקרניים אצל יעל סינד, הוא במרכז הקרקפת מעל העיניים, ולעתים בשל העובי שלהם הן מתפשטות גם מעט למצח. בבסיס יש בין הקרניים רווח קטן אך ניכר, והרווח ביניהן עולה בהדרגה ככל שהקרן גודלת; בקצוות למשל המרחק עשוי להגיע לחצי מטר או יותר. הקרניים של יעל סינד נחשבות לעבות יחסית, אולם הן צרות יותר בהשוואה לקרני ה"יעלים האמיתיים" וכנ"ל לגבי קצוות הקרן. משטח הקרן הקדמי הוא מעוגל, בעוד שהמשטח האחורי שטוח; ניתן להבדיל בנקל בין קרני היעלים האמיתיים לבין קרני יעל סינד; בעוד שליעל האמיתי יש כפתורים בולטים לאורך חזית הקרן, ליעל סינד יש חריצים עמוקים בלבד, ותחת הכפתורים יש לו לאורך הקרן שידרה בולטת שמתחילה בבסיס ומסתיימת בשליש העליון. השידרה אינה אחידה לחלוטין, ולעתים יש בה שקעים או בליטות גדולות שמזכירות במעט את קרני היעל האמיתי. {{ש}}לנקבות יעל סינד יש קרני-[[פגיון]] דקות וקצרות יותר בצורת "V", והן ישרות כמעט לגמרי לבד מקימור קל לאחור. אין להן כלל שידרה בולטת אלא חריצים דקים בלבד, ומוטת הקרניים שלהן קטנה מאוד. צבע הקרניים של שני הזוויגים הוא אפור בהיר, וחום חלודה או ברונז'ה. קצוות הקרן של הזכר עשויות להיות כהות במעט. ==אנטומיה ומראה== שורה 36: ==תפוצה ואקולוגיה== [[קובץ:Kirthar park hill and goat.jpg\|ממוזער\|שמאל\|220px\|יעלים סינדים על רכס סלעי בפארק הלאומי קירטאר שבפקיסטן.]] היעל הסינדי הינו תת-מין ש[[אנדמיות (טקסונומיה)\|אנדמי]] לדרום ומערב [[פקיסטן]]. הוא מצוי בעיקר בפרובינציית [[סינד]] ופרובינציית [[בלוצ'יסטן]], ובמידה פחותה גם בפרובינציית [[ח'ייבר פח'טונח'ווה]]. התפוצה ~~הגיאוגרפית~~הגאוגרפית שלו מוגבלת לטווח הדרומי והנמוך של הרי [[הינדו-כוש]] ברמת בלוצ'יסטן ולמישורים וגבעות שמשני צידי נהר ה[[אינדוס]]. בית הגידול של יעל סינד הוא באזור האקלים המדברי, וכולל מדרונות [[הר]]ריים נמוכים, עם פסיפס של [[גבעה\|גבעות]], [[יער]]ות ו[[חורש]]ים דלילים, [[צוק]]ים, [[שיח]]ים, אדמה טרשית, משטחי ומחשופי [[סלע]], ובאופן יוצא דופן אפילו מישורים צחיחים בגובה פני הים הסמוכים לאזור הררי במקצת. עם זאת, לרוב הוא מצוי בגבהים של 3,250-350 מטר מעל פני הים. הטמפרטורות בתחומי מחייתו 40-20 מעלות וכמות המשקעים הממוצעת היא 500-250 מילימטר לשנה. שורה 51: היעל הסינדי מסווג במצב השימור "פגיע" (VU), בהתחשב בכך שהוא חווה ירידת מספרים גבוהה יחד עם שאר תתי-המין, ובשילוב עם ניתול והרס בית הגידול באזורים רבים בפקיסטן. יעל סינד מצוי בשפע ותחת הגנה מוצלחת רק במספר אזורים כמו פרובינציית סינד. רוב הפרטים נמצאים באוכלוסיות מפוזרות על רכסי הרים מבודדים זה מזה בשפלה; כתוצאה מכך, הציד הלא חוקי הוא די נפוץ והיעלים נמצאים בסיכון גבוה, במיוחד מצד אנשים מקומיים ושבטים נודדים חמושים שנוהגים לרעות את עדרי הצאן שלהם ברוב רכסי ההרים שנמצאים בשימוש על ידי עיזי הבר. ישנם כמה עתודות שמעניקות רמות הגנה שונות לעיזי בר ברחבי פקיסטן, אולם לרבים מהם אין ~~תכניות~~תוכניות ניהול מסודרות ורובם אין אפילו צוות פיקוח מטעם הפארק. בין האזורים המוגנים שבהם יעל סינד מצוי ניתן למנות: הפארק הלאומי דורג'י, שמורת חיות הבר הינגול, שמורת חיות הבר קורקהרה, הפארק הלאומי דהרון, שמורת חות הבר צ'וראני, שמורת חיות הבר גוט, שמורת חיות הבר קו-אגיש, הפארק הלאומי קירטאר, ומשולש השמורות: סורג'אן - סומבאק - ושמורת הציד הוטיאנו. ~~מכיון~~מכיוון שהפארק הלאומי קירטאר מאכלס מספרים משמעותיים ביותר של יעל סינד (כ-13,000 פרטים), ~~אירגון~~ארגון השימור [[IUCN]] המליץ להנהלת הפארק לבצע 3 פעולות: 1) להפסיק את תופעת השימוש במימי הפארק עבור גידולים; 2) להפחית את רעיית עדרי הצאן של מקומיים ומהגרים; ו-3) לאסור כריתת עצים, גיזום ענפים למספוא, ציד לא חוקי, כריית מחצבים ואיסוף דבש בתחומי הפארק. מרבית ~~התכנית~~התוכנית הזאת מיוסמת כיום, וכתוצאה מכך הפארק מהווה את האזור המוגן הטוב ביותר להישרדות יעל סינד. אין אומדן אוכלוסייה כולל לתת-המין. מרבית הפרטים שורדים באזורים קטנים שאינם נגישים. בפרובינציית סינד יש כ-3,100 פרטים, ובפרובינציית בלוצ'יסטן יש מן הסתם מספר גבוה לפחות פי 8 בהתחשב בכך שבפארק הלאומי קירטאר לבדו יש כ-13,000 פרטים.

יעל סינדי – הבדלי גרסאות