בית הנבחרים של ארצות הברית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
{{פוליטיקה של ארצות הברית}}
'''בית הנבחרים של ארצות הברית''' (ב[[אנגלית]]: '''United States House of Representatives''') הוא ה[[בית תחתון|בית התחתון]] של [[הקונגרס של ארצות הברית]]. הקונגרס של ארצות הברית הוא ה[[פרלמנט]] שלה, או ה[[רשות מחוקקת|רשות המחוקקת]], אשר מורכב מבית הנבחרים ומ[[הסנאט של ארצות הברית|הסנאט]] (המהווה את ה[[בית עליון|בית העליון]]). רבים מכנים את בית הנבחרים לבדו, ללא הסנאט, בשם "הקונגרס". בית הנבחרים מתכנס באגף הדרומי של בניין [[הקפיטול]].
לכל מדינה מ[[מדינות ארצות הברית]] ישנו ייצוג בבית הנבחרים, שהוא יחסי למספר תושביה, אך כל מדינה זכאית לפחות לנציג אחד. המספר הכולל של החברים בבית הנבחרים הוא כיום 435, לפי "חוק החלוקה מחדש" (Reapportionment Act) משנת [[1929]], הקובע את הדרך בה יותאם מספר החברים ל[[מפקד אוכלוסין|מפקדי האוכלוסין]] ולגודל ה[[מחוז]]ות במדינות ארצות הברית. הקונגרס יכול להחליט להגדיל מספר זה. משך תקופת הכהונה של כל חבר בבית הנבחרים היא שנתיים, אך אין כל הגבלה על בחירה מחדש.
שורה 7 ⟵ 6:
נהוג להתייחס אל בית הנבחרים כמבטא גישה [[מפלגה|מפלגתית]] יותר מאשר הסנאט. האבות המייסדים של ארצות הברית התכוונו כי הסנאט ייבחר על ידי נציגים מן המדינות (ולא ב[[בחירות ישירות]]) וישמש כמשקל נגד לבית הנבחרים. הסמכויות הנתונות לסנאט ל"ייעוץ ואישור" (Advice and Consent) (כגון סמכותו של הסנאט לאשר אמנות בינלאומיות) הוענקו, בשל כך, לסנאט ולא לבית הנבחרים. עם זאת, ניתנו לבית הנבחרים סמכויות ייחודיות משלו: הזכות ליזום חקיקה בענייני מסים, הזכות להדיח נבחרי ציבור מסוימים, הזכות לבחור את [[נשיא ארצות הברית]] אם [[חבר האלקטורים]] נקלע למבוי סתום. עם זאת, לסנאט סמכויות משלימות לסמכויות אלו - להציע תיקונים תקציביים, לשפוט נבחרי ציבור שהודחו על ידי בית הנבחרים, ולבחור את [[סגן נשיא ארצות הברית]] במקרה שחבר האלקטורים אינו מצליח לעשות זאת.
החברות בסנאט נחשבת ליוקרתית יותר מאשר החברות בבית הנבחרים, מכיוון שתקופת כהונתם של הסנאטורים ארוכה יותר, מספרם קטן יותר, וברוב המקרים הם מייצגים ציבור בוחרים גדול יותר.
שורה 13 ⟵ 11:
[[קובץ:Flag of the United States House of Representatives.svg|ממוזער|300px|דגל בית הנבחרים]]
[[קובץ:Seal of the United States House of Representatives.svg|ממוזער|250px|חותם בית הנבחרים]]
[[קובץ:United States House of Representatives 2015.svg|ממוזער|300px|הרכב בית הנבחרים כיום]]
על פי [[תקנון הקונפדרציה]], המסמך משנת [[1777]] שאיגד את שלוש עשרה המושבות למעין [[קונפדרציה]] קודם לקבלת [[חוקת ארצות הברית]], היה הקונגרס גוף בעל בית אחד שבו לכל מדינה היה קול אחד. חוסר היעילות של מבנה חוקתי זה הוביל את הקונגרס לזמן "מועצה חוקתית" בשנת [[1787]], שאליה הסכימו כל המדינות פרט ל[[רוד איילנד]] לשלוח נציגים. הדרך בה יפעל הקונגרס הייתה אחד מהנושאים העיקריים שנדונו במועצה החוקתית. "תוכנית וירג'יניה" שהגה [[ג'יימס מדיסון]] קראה ליצירת קונגרס בן שני בתים: בית תחתון שייבחר ישירות על ידי העם, ובית עליון שייבחר על ידי הבית התחתון. תוכנית זו זכתה לתמיכת נציגי המדינות הגדולות כ[[וירג'יניה]], [[מסצ'וסטס]] ו[[פנסילבניה]], מפני שקראה לייצוג על בסיס גודל האוכלוסייה. המדינות הקטנות העדיפו את "תוכנית ניו ג'רזי", לפיה יהיה הקונגרס בן בית אחד ובו נציגות שווה לכל מדינה. לבסוף הגיעו הצדדים ל"פשרת קונטיקט" או "הפשרה הגדולה", לפיה אחד מבתי הקונגרס, הוא בית הנבחרים, יספק את הדרישה לייצוג על בסיס יחסי לאוכלוסייה, ואילו הבית השני, הוא הסנאט, יספק ייצוג שווה לכל מדינה. בשנת [[1788]] אושרה [[חוקת ארצות הברית]] על ידי הרוב הדרוש (תשע מתוך 13 המדינות), אך יישומה נדחה ל-[[4 במרץ]] [[1789]]. בית הנבחרים התכנס לראשונה ב-[[1 באפריל]] [[1789]]. במהלך המחצית הראשונה של [[המאה ה-19]] היה בית הנבחרים לרוב בסכסוך מתמיד עם הסנאט על נושאים רבים, לרבות ה[[עבדות]]. אוכלוסי מדינות הצפון היו רבים בהרבה מאוכלוסי מדינות הדרום, ולכן שלט הצפון בבית הנבחרים. עם זאת, הצפון לא זכה לרוב בסנאט, בו היה הייצוג על פי מספר המדינות. דוגמה לעימות מסוג זה הייתה "[[הצעת וילמוט]]" (Wilmot Proviso), אשר נתקבלה על ידי בית הנבחרים שוב ושוב ואשר אסרה על העבדות בשטח שסופח לארצות הברית לאחר [[מלחמת ארצות הברית מקסיקו]]. הסנאט בלם חקיקה זו מספר פעמים.
| |||