מסד נתונים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור
שורה 24:
יחידת ה[[נתונים]] הקטנה ביותר בבסיס הנתונים היא ה'''[[שדה (אחסון נתונים)|שדה]]''' (field). בנתוני אזרח ב[[מרשם התושבים]], למשל, מספר הזהות, השם הפרטי, ושם המשפחה הם שדות בטבלה. השדה חייב להיות מסוג מסוים, שמגביל את הזנת הערכים לו לאותו סוג נתונים. כך, למשל, שדה שהוגדר מספרי לא יוכל להכיל [[תו (מחשב)|תווי]] אותיות.
 
אוסף כל השדות המתארים את האזרח הוא ה'''[[רשומה (אחסון נתונים)|רשומה]]''' (record) של אותו אזרח. לכל רשומה יש '''מפתח ראשי''' (primary key), המשמש לזיהוי חד-משמעי שלה. מפתחות משניים משמשים לאיתור מהיר של רשומות ולקישור בין רשומות. ברשומת האזרח, מספר הזהות משמש כמפתח ראשי, ושם המשפחה והשם הפרטי משמשים '''כמפתח משני'''. מפתח המורכב מכמה שדות קרוי '''מפתח מורכב'''.
 
בסיס נתונים מכיל בדרך כלל רשומות רבות, המקושרות באמצעות מפתחות. לתרשים שמבטא את כל הקשרים בין הרשומות השונות קוראים '''דיאגרמה'''. היחסים בין רשומות יכולים להיות מכמה סוגים. הנפוצים ביותר הם יחס של אחד לרבים, שבו לכל רשומה יכולות להיות מקושרות מספר רשומות אחרות, ויחס של אחד לאחד, שבו לכל רשומה יכולה להיות רק רשומה אחת שמקושרת אליה. דוגמה: במרשם התושבים, לאם אחת מקושרים ילדים אחדים (יחס של אחד לרבים), אך לא יותר מבן-זוג אחד (יחס של אחד לאחד). בבסיס הנתונים יש מנגנון בקרה מיוחד האוכף את התנאים הללו ושמו '''מנגנון אימות היחוסים''' הוא גם מכונה '''מנגנון בקרת יתומים ואלמנות''', מכיוון שאינו מאפשר ליצור או להותיר רשומות "יתומות".