דני קרפל (שדרן) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 5:
דני קרפל נולד ב[[כרכור]], גדל במושב [[עין עירון]] עד גיל 5. התגורר במשך מרבית שנותיו ב[[רמת גן]]. אחיו הוא המוזיקאי [[אבי קרפל]] ("הסגנונות" ו"עוזי והסגנונות") ובזכותו נחשף למוסיקה מגיל צעיר.
קרפל היה מוכר בעיקר בזכות הידע הנרחב והמעמיק שלו בתחום ה[[ג'אז]] לסוגיו השונים. הוא ערך והגיש את תוכנית הג'אז השבועית של גלי צה"ל, "[[קול הג'אז הזה]]", הגיש תוכניות רדיו שונות בתחום המוסיקה הישנה והנוסטלגית, "אולדיז" (Oldies), וביניהן "כאלה היו השירים שהיו", "יופי של שירים", ו"לבקשת הקהל", הגיש את "[[ציפורי לילה]]" ו"לא רוצים לישון" ובימי חמישי ערך את תוכנית המוזיקה העברית הנוסטלגית, "[[ארבע אחרי הצהריים]]".
במסגרת כיסוי תחום הג'אז השתתף בפסטיבלים בינלאומיים רבים וראיין עשרות יוצרי ג'אז מרכזיים. חיבר את הספר "ג'אז" אודות היסטוריית מוזיקת הג'אז.
בנוסף לעיסוקו בגלי צה"ל, טיפח קרפל קריירה ענפה סביב אהבתו הגדולה למוזיקה: שימש יועץ מוזיקלי לתוכניות טלוויזיה שונות, היה המנהל האמנותי של פסטיבל "[[ג'אז, בלוז ווידאו טייפ]]" והיה מבקר הג'אז של ה[[עיתון]] "[[ידיעות אחרונות]]" ושל ה[[מקומון]] "[[ידיעות תל אביב|תל אביב]]". שימש גם מרצה מבוקש בנושא הג'אז, וכיהן כחבר מן המניין במדור למוזיקה של [[משרד החינוך והתרבות]].
בשל [[מחלת פרקינסון]] שתקפה את גופו בשנת [[2002]], חדל מלשדר והפסיק להגיש את תוכניות הרדיו השונות בגלי צה"ל. הוא המשיך לערוך את תוכנית הדגל "[[קול הג'אז הזה]]", אותה הגישו במקומו הקריינים [[עופר חזות]], [[תמר עמית יוסף]] ו[[נוגה קליין]].
בשנת [[2006]] זכה בפרס שר החינוך, התרבות והספורט על תרומתו בתחום המוזיקה. בשנים אלה גם ערך את סדרת "ג'אז חם" ב[[מוזיאון תל אביב לאמנות]].
| |||