מבחן טיורינג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←פתיח |
תקלדה טעות באיות |
||
שורה 5:
קשה לצפות מתי תהיה מכונה שתעבור את "מבחן טיורינג", אך בגרסה מוגבלת של מבחן זה, שבה השאלות מוגבלות לתחום צר מסוים, ניתן להצביע כבר היום על תחומים שבהם יכולתו של המחשב אינה נופלת מזו של האדם (אם כי ניתן לטעון שגם מצב זה אינו מהווה הצלחה במבחן טיורינג). דוגמה לתחום כזה היא משחק ה[[שחמט]], שבו [[תוכנת שחמט|תוכנת השחמט]] [[כחול עמוק]] של [[IBM]] ניצחה את [[גארי קספרוב]] בשנת [[1996]], גדול השחמטאים אז. דוגמה עם תחום מעט יותר רחב היא הצלחתו של [[ווטסון (מחשב)|המחשב ווטסון]] (Watson) ב[[שעשועון]] ה[[טריוויה]] [[ג'פרדי!]] (!Jeopardy) (הגרסה המקורית האמריקאית ל"[[מלך הטריוויה]]" ששודרה בישראל).
ה[[פילוסוף]] [[ג'ון
[[פרס לובנר]] ניתן מדי שנה למפתח של [[תוכנית מחשב|תוכנית]] שיחה, ובו זוכה התוכנית שנחשבת לאנושית ביותר (בהתאם למבחן טיורינג) באותה שנה. בשנת [[2008]] התוכנית הזוכה הצליחה לשטות ברבע מהשופטים{{הערה|[http://technology.timesonline.co.uk/tol/news/tech_and_web/article4934858.ece]}}. הפרס שנוי במחלוקת בקהילת חוקרי [[אינטליגנציה מלאכותית|האינטליגנציה המלאכותית]] ו[[מרווין מינסקי]] קרא לבטלו בטענה שאינו תורם להתפתחות התחום.
| |||