נועם סוקר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ התמונה אינה בשימוש הוגן |
עריכה, הסרת קישורים עודפים, דיוק |
||
שורה 19:
נועם סוקר נולד ב[[ישראל]] ב-[[2 בספטמבר]] [[1958]]. גדל ב[[יסעור (קיבוץ)|קיבוץ יסעור]]. בשנים [[1971]] עד [[1977]] למד במוסד חינוכי נעמן. במקביל ללימודיו בתיכון החל את לימודיו האקדמים ב[[1975]] ב[[אורנים - המכללה האקדמית לחינוך|מכללת אורנים]] במחלקה למתמטיקה ופיזיקה, וסיים את [[תואר ראשון|התואר הראשון]] שלו ב{{ה|טכניון}} ב-[[1982]] (עם הפסקה של שלוש שנים בין שני המוסדות במהלכה [[שירות בצה"ל|שירת]] ב[[חיל הים]]). השלים את תואר ה[[דוקטור]] ב-[[1986]] בטכניון, בהנחיית [[מריו ליביו]]. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בספיחה של רוח (ספיחת בונדי-הויל-ליטלטון) מתווך אי הומוגני{{הערה|1= http://adsabs.harvard.edu/abs/1986MNRAS.222..235L}}. לצורך כך השתמש בסימולציות "חלקיק בתא" שהיו חדשניות בזמנו.
ב-1986
ב-[[1992]] שב לישראל והחל ללמד במכללת אורנים במחלקה להוראת מדעים כ[[מרצה בכיר]], לאחר שזכה ב[[מלגת אלון]]. ב-[[1994]] הועלה לדרגת פרופסור חבר
אחד הקווים המקשרים בין עבודותיו של סוקר בתחומים השונים באסטרופיזיקה (ראה רשימה) הוא שימור [[תנע זוויתי]]. בין הישגיו המדעיים ניתן למנות את השינוי בתפיסה המדעית הרווחת של יצירת ערפיליות פלנטריות בעלות סימטריה צירית. במשך שנים מספר טען סוקר כי יצירתן של ערפיליות כאלה מקורן ב[[כוכב כפול|מערכת כוכבים זוגית]] ו[[דיסקת ספיחה|בספיחת חומר בדיסקה]] על הכוכב הזוגי, היוצרת סילונים המעצבים את הערפילית. המודל שהציע נתקל בהתחלה בהתנגדות הקהילה המדעית אך בהמשך השתנו היוצרות וכיום הוא המודל המקובל בתחום.
שורה 30:
==חייו האישיים==
סוקר נשוי לאורית, מורה לספרות ומחנכת, ואב לשלושה. מתגורר ביישוב הקהילתי [[שמשית]]. סוקר הוא [[שחמטאי]]
==תחומי מחקרו==
|