מלאכת לש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יגכ, ניסוח, עיצוב, עיצוב, הפרת זכויות יוצרים
מ שוחזר מעריכות של 84.95.208.241 (שיחה) לעריכה האחרונה של ביקורת
שורה 12:
[[תמונה:Pizza 1 bg.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לישת בצק]]
ב[[הלכה]], '''מְלֶאכֶת הַלָּש''' היא אחת מ[[ל"ט אבות מלאכה]] האסורות ב[[שבת]]. מהות האיסור היא לחבר שני חומרים (לרוב [[אבקה]] ו[[נוזל]]) לעיסה אחת. מלאכה זו היא חלק מסדרת המלאכות המכונות "סידורא דפת", דהיינו הפעולות המובילות לעשיית ה[[לחם]], שכל אחת מהן אסורה בשבת.
 
וחאבנעכגאחד נותן את הקמח ואחד נותן לתוכו מים - האחרון חייב, דברי רבי. רבי יוסי בר יהודה אומר: אינו חייב עד שיגבל.}}
לפי השיטה שהמלאכות נלמדו ממלאכות [[המשכן]], נלמדה המלאכה מהלישה שבעזרתה יצרו [[בצק]] עבור [[קרבן מנחה|המנחות]], שהן [[קורבן]] צמחי.
 
==האיסור מהתורה==
וחאבנעכגאחדה[[תלמוד]]{{הערה|{{בבלי|שבת|קנה|ב}}}} מביא [[ברייתא]] שבה מחלוקת [[תנאים]] בשאלה מתי אדם חייב מהתורה במלאכת לש: {{ציטוטון|אחד נותן את הקמח ואחד נותן לתוכו מים - האחרון חייב, דברי רבי. רבי יוסי בר יהודה אומר: אינו חייב עד שיגבל.}}
אם כן, דעת [[רבי יהודה הנשיא]] היא שכבר ברגע שהניחו את שני החומרים בככלי אחד, עוברים על האיסור מהתורה. לעומת זאת, דעת [[רבי יוסי ברבי יהודה]] היא שמתחייבים מהתורה רק כשיש גיבול (=לישה) בפועל.
להלכה פסקו ה[[רמב"ם]], ה[[רא"ש]] ורוב ה[[ראשונים]] כרבי יוסי ברבי יהודה, וכך פסק גם ה[[שולחן ערוך]]. אולם ה[[מרדכי בן הלל|מרדכי]] ועוד ראשונים מ[[אשכנז]] פסקו כרבי יהודה, וכך נראה שפסק ה[[רמ"א]].