מדרשה תורנית לנשים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פתיח: נתונים נכונים יותר כיום.
שורה 21:
במהלך שנות השמונים הוקמו כמה מדרשות, ביניהן [[מכון יהודית ליברמן]] [[מדרשת שובה]] ב[[עפרה]], [[מדרשת עין הנצי"ב]] של [[הקיבוץ הדתי]], ו[[מת"ן - מכון תורני לנשים|מת"ן]] המיועד ללומדות מבוגרות יותר ולבעלות רקע תורני קודם. את פתיחת לימודי [[תורה שבעל פה]] לפני נשים ניתן לזקוף לזכות מכון ליברמן, שנסגר עם הקמתה של מדרשה ברוח דומה בעין הנצ"ב. [[מדרשת נשמת]] שהוקמה ב-1990, במגמה להקנות לבוגרותיו ידע ברמה של ישיבה, פתחה מסלול [[יועצות הלכה]], המהוות למעשה [[פוסק]]ות בשאלות של [[טהרת המשפחה]]. גם התוכנית להכשרת טוענות רבניות בחסות מדרשת לינדנבאום שהוקמה ב-1991 היוותה חלק מהעלאת רף הלימודים התורניים לנשים, בראשית שנות התשעים.
 
החל מאמצע שנות התשעים הלימוד במדרשה תורנית הפך למרכזי בציבור הדתי, והוקמו מדרשות חדשות רבות. בין המדרשות הבולטות שהוקמו בתקופה זו - [[מדרשת הרובע]], [[מדרשת אביב]] ו[[מגדל עוז]]. במהלך השנים הלך וגדל מספר המדרשות הכוללות שבוע לימודים מלא והגיע לעשרות, כאשר ברובן קיימת לצד התוכנית מלאה, גם תוכנית חלקית, בת יום או יותר, המיועדת לנשים עובדות, אמהות, בנות שירות לאומי או סטודנטיות. גם המגוון האידאולוגי של המדרשות התרחב עם השנים, וכיום ישנן מצד אחד מדרשות הנותנות דגש על מנהיגות נשית (כמו [[מת"ן - מכון תורני לנשים|מת"ן]] ו[[מדרשת לינדנבאום]]), מדרשות המדגישות את לימוד הגמרא כטקסט היסודי ביהדות (כמו [[מדרשת נשמת]], [[מדרשת לינדנבאום]] ו[[מדרשת מגדל עוז]]), ומצד שני מדרשות שמרניות המדגישות את לימודי האמונה ותורת הרב קוק ([[מדרשת הרובע]] ו[[מדרשת אביב]] למשל), או את לימודי [[החסידות]] ([[מדרשת שובה]], [[מדרשת טהר]] ועוד). בשנת [[ה'תשס"ז]] הוקמה לראשונה מדרשה המהווה למעשה [[מכינה קדם צבאית]] לבנות דתיות בשם [[מדרשת צהלי|צהלי]].
 
==שילובים שונים במדרשות==