הוקון החמישי, מלך נורווגיה – הבדלי גרסאות

הוקון היה בנם הצעיר ביותר שנותר בחיים של [[מגנוס השישי, מלך נורווגיה|מגנוס השישי]] ("המחוקק") ושל רעייתו, אינגבורג מ[[דנמרק]]. מצד אמו הוא היה צאצא של [[אריק הרביעי, מלך דנמרק]]. ב-[[1273]] הוכרז אחיו הבכור, [[אריק השני, מלך נורווגיה|אריק]] כמלך-שותף תחת מלכותו של אביהם, מגנוס השישי. באותה עת הוענק להוקון התואר "[[דוכס]] נורווגיה" ולאחר מותו של אביו משל הוקון על אזור רחב סביב ל[[אוסלו]] ו[[סטוונגר]], בכפיפות לאריק. הוקון ירש את כס המלכות כאשר מת אחיו אריק ללא יורשים זכרים.

 

 

במהלך תקופת מלכותו של הוקון, עברו בהדרגה הפונקציות של [[עיר בירה|עיר הבירה]] מ[[ברגן]] ל[[אוסלו]], למרות שבשום עת לא יצאה הצהרה רשמית על כך. הוקון קשור גם לבנייתה של [[טירת אקרשהוס]] באוסלו ושל מבצר בוהוס (כיום ב[[שוודיה]]). במהלך תקופת מלכותו הוא המשיך במדיניות המלחמתית של אחיו כנגד דנמרק, אך ב-[[1309]] הוא כרת סוף סוף חוזה שלום שבאופן כללי שם קץ לתקופת המלחמות בין שתי הממלכות. בענייני הפנים הוא ניסה באופן נמרץ ובהצלחה להגביל את כוחם של האצילים ולחזק את מעמד המלוכה.

 

 

הוקון החמישי נקבר בכנסייה מריה הקדושה באוסלו. שרידיהן של שתי גופות, שהסברה היא שהן של הוקון ושל יופימיה, התגלו בחפירות שנערכו בהריסות הכנסייה והועברו למאוזולאום המלכותי בטירת אקרשהוס.