עוזניית הנגב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 14:
 
'''עָזניית הנגב''' ([[שם מדעי]]: ''Torgos tracheliotus'') היא [[עופות|עוף]] ממשפחת ה[[נציים]] בסדרת [[דורסי יום]], [[מין (טקסונומיה)|מין]] יחיד ב[[סוג (טקסונומיה)|סוג]]ו. צבעה חום כהה, צווארה וראשה קירחים וורודים, אורכה 98–112 ס״מ ומוטת כנפיה 2.50-2.80 מטר. משקלה 6.5-9 ק"ג.
 
לפי אהרוני {{הערה| י.אהרוני "תורת החי, בעלי חוליות, היונקים והעופות, תל-אביב , תרפ"ג}} היא נקראת על שם עוזה הרב, או על שם הפילה את העזים(!) אלי תהום, כדי לרסק את עצמותיהן. {{הערה| [[יוסף ברסלבי]], "הידעת את הארץ-ים המלח סביב סביב", [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], תשט"ז, (1956), עמוד 204}}.
 
עזניית הנגב נפוצה בעיקר בערבות העשב של [[אפריקה]] ובעבר היה הנגב תחום גבולה הצפוני. העזנייה הייתה העוף הדורס הגדול ביותר שקינן ב[[ישראל]], עד שנכחדה כמקננת בארץ, פרטים מזדמנים עדיין חולפים בשמי הנגב לעתים רחוקות. בניגוד לנשר המקראי אין עזניית הנגב מקננת במושבות ומשום שמרחב המחיה שלה הוא עצום ממדים, היה הנגב מסוגל להכיל רק זוגות מעטים, עד שגם אלה נכחדו בגלל הרעלה משנית, התחשמלות, מחסור במזון, הפרעה אנושית באזור הקינון, ציד והברחה של גוזלים.