פנחס שיפמן (משפטן) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=משפטן ישראלי|אחר=איש חינוך והוגה דעות ציוני ברוסיה ובארץ ישראל|ראו=[[פנחס שיפמן (בן-סירה)]]}}
[[קובץ:פנחס שיפמן.JPG|ממוזער|פרופ' פנחס שיפמן]]
'''פנחס שיפמן''' (נולד ב-[[1944]]) שימש פרופסור ל[[משפטים]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]], ולאחר מכן כיהן [[נשיא אוניברסיטה|כנשיא]] [[המרכז האקדמי למשפט ולעסקים]], אשר נוסד על ידיו בשנת 1995., הוא משמש כיום כראשוכראש החטיבה לדיני משפחה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים.
 
== קורות חייו ==
שורה 8:
שיפמן התמחה בין השנים 1966-67 ב[[בית המשפט העליון]] אצל ממלא מקום הנשיא השופט [[משה זילברג]] ובמקביל שימש כמתרגל של [[הנס קלינגהופר|פרופ' קלינגהופר]] בפקולטה למדעי החברה. לאחר מכן שימש, החל משנת 1968, כאסיסטנט של פרופ' זילברג (ויותר מאוחר של פרופ' [[זאב פלק]]) בדיני משפחה בפקולטה למשפטים. בשנת 1972 הגיש את עבודת הדוקטור על ספק קידושין במשפט הישראלי, ובשנת 1973 מונה למרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. בשנת 1977 מונה למרצה בכיר, בשנת 1984 לפרופסור-חבר ובשנת 1989 לפרופסור מן המניין. כמו כן שימש מרצה אורח ב[[אוניברסיטת ניו יורק]], בית הספר למשפטים על שם קרדוזו ואוניברסיטת מיאמי, וכנשיא [[המרכז האקדמי למשפט ועסקים]] ב[[רמת גן]].{{הערה|1=[http://www.clb.ac.il/law/staff.htm?id=27&p=4 פנחס שיפמן] באתר [[המרכז האקדמי למשפט ועסקים]]}}
 
שיפמן הוא ממניחי היסוד לתאוריה אזרחית של [[דיני משפחה בישראל]] הן בתחום הזוגיות והן בתחום יחסי הורים וילדים, לרבות הטכניקות המלאכותיות של ההולדה. מושגי יסוד בתחום המשפחה, כגון תחליפי נישואין ותחליפי גירושין, הזכות להיות הורה והזכות שלא להיות הורה, הורה בעל-כרחו (תופעה המכונה לעיתים כ,גניבת זרע"), טובת הילד הקונקרטי מול טובת הילד הפוטנציאלי,הוכנסו לראשונה לשיח בדיני המשפחה בכתביו של שיפמן. הוא טבע את המונח [[פונדקאות]] ותחלופהלתיאור אישה הנושאת עובר למען בני-זוג המיועדים להיות הוריו מבלי שהיא אמו הגנטית, לקוחיםלהבדיל מתוךמ"אם כתביותחליפית" שהיא גם אמו הורתו של הילד וגם אמו יולדתו. בסוגיית אימוץ ילדים, שימשו הצעותיו של שיפמן בסיס לחוק האימוץ שנחקק בשנת 1981. הצעות אלו היו כלולות במחקר מקיף שהוגש לוועדה (בראשותו של השופט עציוני) שעסקה בהכנה של החוק החדש . במחקר מקיף שיצא לאור בשנת 1995 הוא הציע הנהגה כוללת של נישואין אזרחיים הן ממה שמתחייב מזכויות האדם והן מתוך גישה דתית היוצאת נפגעת דווקא במצב הנוכחי המשמש זרז לאלטרנטיבות שונות לדין הדתי.
 
בשנת 2006 מונה על ידי [[שר המשפטים]] [[חיים רמון]] לעמוד בראש ועדה שקיבלה בעקבות זאת את שמו, [[ועדת שיפמן]], לבדיקת נושא דיני ה[[מזונות]] בישראל. ועדה זו הגישה את מסקנותיה בנובמבר 2012 והמליצה על ביטול הדין האישי בנושא מזונות הילדים והעמדת החיוב למזונות באורח שיוויוני על שני ההורים לפי השתכרותם וימי הטיפול שלהם בילד.
שורה 20:
* '''שפה אחת ודברים אחדים - עיונים במשפט, הלכה וחברה,''' 2013
 
ספריו ומאמריו מצוטטים פעמים רבות בפסיקת [[בית המשפט העליון]], והשפיעו רבות על עיצובה של הפסיקה בתחומים שונים, ובין היתר כלפי [[נישואים אזרחיים]]. ספרו "שפה אחת ודברים אחדים - עיונים במשפט, הלכה וחברה", יצא בהוצאת מכון שלום הרטמן, אוניברסיטת בר-אילן, וכתר-ספרים. ספר זה מתריע שהשיח הישראלי לוקה בכך שהוא יוצר מחיצה מלאכותית בין השפה הדתית-הלכתית לבין השפה המוסרית-אזרחית ומעמיד אותן כזרות זו לזו.התרחוקתההתרחקותה של המערכת האזרחית מן השפה הדתית מגבירה את הניכור בינה לבין הציבור הדתי וגם ההלכה משלמת מחיר כבד: הפקעת המוסר מן התודעה הדתית, שכביכול נועדה להגן עליה מפני ביקורת חיצונית, מעוותת את פסיקת ההלכה, מעמיקה את המשבר הדתי ומציבה את הציבור הדתי על פרשת דרכים שבה עליו להחליט אם פניו ללאומנות השואבת לגיטימציה מסמלים דתיים, לחילוניות המנוכרת לדת או לפונדמנטליזם חרדי ופשטני. הספר קורא להפלת המחיצות שבין דת למוסר ובין הלכה למשפט לשם יצירת שיח משותף.
בשנת 2013 הוענק לפרופ' שיפמן תעודת הוקרה מארגון "מבוי סתום" על ספרו ועל פועלו למען מעוכבות-גט.