בן ציון שטרנפלד – הבדלי גרסאות

הרב '''בן ציון שטרנפלד''' (נפטר [[ה'תרע"ז]]) היה [[רב]] [[יהדות ליטא|ליטאי]] מגדולי פוסקי ההלכה בדורו{{הערה|'''יהדות ליטא''', להלן [[#קישורים חיצוניים|קישורים חיצוניים]] בערכו.}}. רבן של שש עיירות וערים במרחב הליטאי, מהן: [[איישישוק]], [[חסלביץ']] ו[[בילסק]].

נולד לרב אריה לייב שטרנפלד, בילדותו התגורר ב[[וולקוביסק]] ובה קיים קשרים עם [[מהרי"ל דיסקין]]. כיהן במשך שישים שנים כרב ב[[רוסלאביצי]], ב[[מרקינה|מרטש]] שבמחוז [[אליטא]], ב[[קלווריא]] וב[[שרשוב]] שבפלך [[הורדנה|גרודנה]], ובה למד אצלו [[יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז')|יצחק יעקב רבינוביץ]], לימים רבה של [[פוניבז']]. התמנה כרבה של [[איישישוק]] אחרי הרב אברהם שמואל מחבר שו"ת "עמודי אש" שנפטר בשנת [[תרכ"ט]]. לאחר פטירת הרב [[אריה לייב ילין]], רבה של [[בילסק]], התמנה תחתיו לרבנות העיר. הוא היה מגדולי רבני ליטא בזמנו, ו[[הסכמה|הסכמותיו]] מעטרות ספרים רבים, הבולטים בהם הם הספר הלמדני-ליטאי הקלאסי "המאיר לעולם" של רבי [[מאיר מיכל רבינוביץ]]; והמפורסם יותר, ספר ההלכה הנודע "[[משנה ברורה]]" של רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מ[[ראדין]]. בעקבות פנייתו אל ה"חפץ חיים", פעל האחרון להקדים את החלקים העוסקים ב"[[בין אדם לחברו]]" ב"[[תפילה זכה]]" הנאמרת לפני תפילת "[[כל נדרי]]" בליל [[יום הכיפורים]], לתחילת התפילה, בשל חשיבות עניינים אלו והאפשרות שאנשים לא יאמרו את התפילה כולה והמודעות לחשיבות המצוות שבין אדם לחברו תיפגע.