הרמת מסך – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הפיכת קישור חיצוני לוויקיטקסט לקישור פנימי* |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
'''הרמת מסך''' היא כלי [[משפטים|משפט]]י המאפשר לייחס את החובות והזכויות של [[חברה בע"מ|חברה בערבון מוגבל]] ל[[בעל מניות|בעליה]].
השימוש במנגנון הרמת המסך הוא פעולה חריגה,
ב[[חוק מס ערך מוסף]] וב[[פקודת המכס]] ניתנה האפשרות גם ל[[רשות המסים|רשויות המס]] להרים מסך בין חברה לבעלי מניותיה באופן עצמאי בתנאים מסוימים{{הערה|1=סעיף 106 לחוק מע"מ וסעיף 231א' לפקודת המכס}}.▼
==מסך ההתאגדות==
חברה בע"מ היא יצירה משפטית, ביורוקרטית במהותה, שנועדה להקל על ה[[עסק|יזמות העסקית]] באמצעות הפרדה בין בעלי החברה או מי שהשקיע בה, לחברה עצמה. להפרדה זו
מסך ההתאגדות חשוב בכך שהוא מאפשר למשקיע להיות בעלי [[מניה|מניות]] של החברה וליהנות מרווחי החברה מבלי לדאוג לתוצאות שליליות של פעילות החברה מעבר להפסד השקעתו. אולם, בעלי החברה ומנהליה עלולים לעשות במכוון מעשי רמאות, תוך ניצול מסך ההתאגדות. על כן, במדינות רבות, החוק מאפשר הרמת מסך ותביעה ישירות של בעלי המניות של החברה או מנהליה.
מעשי הרמאות יכולים לכלול:
* מתן [[הלוואה|הלוואות]] לחברה או משיכת הלוואות בתנאי [[אשראי]] בלתי סבירים.
* הברחת נכסים של החברה לגורמים שלמנהלי החברה יש אינטרס אישי בהם
לעיתים, מבוצעות פעולות הרמאות בדרך מפותלת, למשל על ידי הקמת [[חברה בת]] שתפעל במנותק מחברת האם, ותטשטש את הקשר ביניהן, כדי להסתיר את הרמאות מגורמים נפגעים.
מהלכים כאלה ואחרים מגיעים לכדי תביעות משפטיות, אזרחיות או פליליות. כאשר מתברר כי החברה אינה יכולה לשאת בתוצאות התביעה , מבקשים התובעים להרים את מסך ההתאגדות ולייחס את הפעולות שבוצעו לבעלי המניות כאילו הם עצמם ביצעו אותן. זאת על מנת שיוכלו לממש את פסק הדין לטובתם.▼
▲
▲==הרמת המסך==
המבחנים על פיהם יקבע בית המשפט אם ניתן להרים את המסך, קבועים בסעיף 6 ל[[חוק החברות]][http://www.companylaw.co.il/ho/companyact.aspx]:▼
התוצאה המעשית של הרמת המסך היא: כל [[עוולה]] המיוחסת לחברה, מיוחסת גם לבעלי מניות בה. עליהם לשאת בחוב נקוב, בסכום שנקבע בתביעת נזיקין, באישום [[משפט פלילי|פלילי]] או בכל עוולה אחרת המיוחסת לחברה.▼
הרמת מסך היא אחד מכמה מנגנונים המקשרים בין העוולה לבין בעלי מניות בחברה. מנגנון דומה הוא הטלת "אחריות אישית" על גוף או [[אורגן (חברה בע"מ)|אורגן]] בחברה, וקביעת האופי של אחריותו לנזק שנגרם או לחוב שנוצר. השימוש בקביעת ה"אחריות האישית" מייחס את העוולה לאורגן וקובע את אחריותו – על פיה ניתן לתבוע את האורגן בתביעה נפרדת. כך למשל ניתן לחייב באחריות אישית גורם כלשהו בחברה, בעוד החברה עצמה לא תישא בתוצאות.▼
==הרמת המסך בישראל==
▲המבחנים בישראל על פיהם יקבע בית המשפט אם ניתן להרים את המסך, קבועים בסעיף 6 ל[[חוק החברות]][http://www.companylaw.co.il/ho/companyact.aspx]:
* אם התקיים לכך תנאי הקבוע בחיקוק או אם בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן.
* נעשה שימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה כדי להונות אדם, לקפח נושה, או כדי ליטול סיכון בלתי סביר (מימון דק).
*בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, בשים לב לכך שהיה יסוד סביר להניח כי ניהול עסקי החברה לא היה לטובת החברה וכן היה בו משום נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה.
בדרך כלל, נטל הרמת המסך הוא על כתפי התובעים, ועל פי רוב זהו נטל שאינו פשוט להוכחה.
בדרך כלל, נטל הרמת המסך הוא על כתפי התובעים, ועל פי רוב זהו נטל שאינו פשוט להוכחה. חוק החברות נועד במקורו להגן על בעלי החברות ולעודד פעילות עסקית, ובעלי חברות רבים פועלים באופן מתוחכם ומנצלים פרצות ב[[חוק]]. המבחנים הקבועים בחוק מנוסחים בצורה כוללנית המאפשרת לשופט שיקול דעת נרחב, וכל מקרה נשקל לגופו ובהתאם לנסיבות התרחשותו. ובלשונו של [[בית המשפט העליון]]: "הרמת מסך מוכרת ואפשרית בהיקף זה או אחר, הכל לפי טיבו של העניין, הן כדי למנוע מבעלי מניות בחברה או מהחברה כתאגיד ניצול ההפרדה שביניהם להשגת מטרה לא כשרה, הכרוכה ממילא בפגיעה בזולת, בקיפוחו או בהסבת נזק לו, והן לשם עשיית הצדק והיושר ושמירה על שלום הציבור". (ע"א 4606/90).▼
▲
▲התוצאה המעשית של הרמת המסך היא: כל [[עוולה]] המיוחסת לחברה, מיוחסת גם לבעלי מניות בה. עליהם לשאת בחוב נקוב, בסכום שנקבע בתביעת נזיקין, באישום [[משפט פלילי|פלילי]] או בכל עוולה אחרת המיוחסת לחברה.
פעולת הרמת מסך באה מכוח חוק החברות{{הערה|1=[[s:חוק החברות|חוק החברות, התשנ"ט-1999]]}}.
▲הרמת מסך היא אחד מכמה מנגנונים המקשרים בין העוולה לבין בעלי מניות בחברה. מנגנון דומה הוא הטלת "אחריות אישית" על גוף או [[אורגן (חברה בע"מ)|אורגן]] בחברה, וקביעת האופי של אחריותו לנזק שנגרם או לחוב שנוצר. השימוש בקביעת ה"אחריות האישית" מייחס את העוולה לאורגן וקובע את אחריותו – על פיה ניתן לתבוע את האורגן בתביעה נפרדת. כך למשל ניתן לחייב באחריות אישית גורם כלשהו בחברה, בעוד החברה עצמה לא תישא בתוצאות.
▲ב[[חוק מס ערך מוסף]] וב[[פקודת המכס]] ניתנה האפשרות גם ל[[רשות המסים|רשויות המס]] להרים מסך בין חברה לבעלי מניותיה באופן עצמאי בתנאים מסוימים{{הערה|1=סעיף 106 לחוק מע"מ וסעיף 231א' לפקודת המכס}}.
==קישורים חיצוניים==
| |||