רבי חייא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-[‏ +[)
שורה 20:
פסיקותיו של רבי חייא היו מקילות יותר מהמקובל בתקופתו, והוא התיר דברים שנאסרו על ידי חכמים אחרים. מסופר כי הוא אמר, כי לולי קראו לו {{מונחון|בבלאי שרי איסורי|הבבלי שמתיר איסורים}} היה מתיר לטלטל [[סנדל המסומר]], אפילו יש בו עשרים וארבעה מסמרים (לפי גרסת [[ישיבת פומבדיתא]]) או עשרים ושניים (לפי גרסת [[ישיבת סורא]]){{הערה|{{בבלי|שבת|ס|ב}}.}}.
===אגדה===
רבות מאמרותיו מתייחסות לטבען של נשים. הוא קבע כי "אין אשה אלא לבנים", ואף עסק בטבע האשה להוליד בנים, ואמר כי כשם שהשאור יפה לעיסה - כך דמים יפים לאשה{{הערה|אמרה דומה למשנתו של רבי מאיר "כל אשה שדמיה מרובין בניה מרובין".}}{{הערה|{{בבלי|כתובות|י|ב}}.}}. כן אמר רבי חייא כי "אין אשה אלא ליופי", ובדומה לכך קבע כי "אין אשה אלא לתכשיטי אשה" והיה נותן עצות כיצד לשפר את יופי הנשים: {{ציטוטון|הרוצה שיעדן את אשתו ילבישנה כלי פשתן הרוצה שילבין את בתו יאכילנה אפרוחים וישקנה חלב סמוך לפירקה}}{{הערה|{{בבלי|כתובות|נט|ב}}.}}. לפי שיטתו, פטורה האשה ממלאכות העשויות לפגוע ביופיה{{הערה|כתובות שם, ותוספות.}}. מאמרים אלו של רבי חייא, מתקשרים לביטוי שהתבטא אודות אשתו [[יהודית (אשת רבי חייא)|יהודית]] שציערה אותו ולמרות זאת הוא נהג לכבדה: די לנו [[הכרת טובה|להכיר טובה]] לנשותינו, על כך שהן מגדלות את בנינו, ומצילות אותנו מ[[חטא]] של הרהור בנשים אחרות{{הערה|{{בבלי|יבמות|סג|ב}}. ו[[רש"י]] שם}}.
 
==פטירתו==