הוועד לענייני פליטים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: שווד\1
מ ←‏רקע: {{ספרייה יהודית|Holocaust/wrb1.html|Executive Order Creating the War Refugee Board}}
שורה 2:
 
== רקע ==
ב-26 בינואר 1944 העביר הנשיא רוזוולט את ה[[פקודה נשיאותית|פקודה הנשיאותית]] {{אנ|Executive order}} מס' 9417, על פיה הוחלט להקים את הוועד לפליטי מלחמה (War Refugee Board). בפקודה זו הנחה רוזוולט לנקוט את כל האמצעים העומדים לרשות ארצות הברית כדי להציל את קרבנות הדיכוי שסכנת מוות קרובה נשקפת להם ולהציע לקרבנות אלה את כל הסעד והסיוע האפשריים והעולים בקנה אחד עם המלחמה. יהיה זה מתפקידם של משרדי החוץ, האוצר והמלחמה, כל אחד בתחומו, להוציא לפועל את תוכניותיו של הוועד. מתפקידם של ראשי כל הסוכנויות והמשרדים לספק או להשיג עבור הוועד את המידע, האספקה, כלי השיט וכל אמצעי סיוע מוגדר אחר שיידרשו לו בעת ביצוע הוראה זו. יחד עם זאת הוועד רשאי לקבל עזרה מכל אדם פרטי או גוף שיכול לסייע במאמצי ההצלה. לפקודה זו היה תוקף של חוק.{{הערה|http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/{{ספרייה יהודית|Holocaust/wrb1.html|Executive Order Creating the War Refugee Board}}}} משרד האוצר סיפק לוועד את מקום מושבו וכן את רוב אנשי הסגל שישבו בו. [[הנרי מורגנטאו (הבן)|הנרי מורגנטאו]], שר האוצר, המשיך להיות בקשר רציף עם המועצה לאורך כל תקופת פעילותה.
תפקיד הקישור בין מזכירות המלחמה לוועד הוטלה על סגן המזכיר, ג'ון ג' מקלוי. מקלוי חשב שהצבא לא אמור לקחת חלק בפעילויות הצלה. ההצלה תבוא כשבעלות הברית ינצחו במלחמה. מסיבה זו תרומתה של מזכירות המלחמה לעבודת הוועד הייתה זעומה מאוד.
הייצוג מטעם משרד החוץ הוטל על ג'ורג' וורן מהוועדה המייעצת לנשיא לענייני פליטים מדיניים.{{הערה|Wyman, The abandonment of the Jews, pp.249-250.}} משרדי הוועד היו בוושינגטון, אך שם ישב תמיד רק צוות מצומצם, שמספרו לעולם לא עלה על 30 אנשי צוות מקצועיים ובתוכם אף מומחים לענייני פליטים.
 
ב 16 חודשי פעילותו של הוועד לפליטי מלחמה השתמש ב 547,000 דולר מכספי הממשלה, מתוך סכום של 1,150,000 דולר שהוקצו עבורו מקרן החירום של הנשיא. הכסף הוצא בעיקר על ענייני אדמיניסטרציה של הוועד כמו תשלומי משכורות.
 
בנוסף, הנשיא הקצה סכום של 1,068,750 דולר במיוחד עבור קנייתן ומשלוחן של חבילות מזון עבור אסירים [[מחנה ריכוז|במחנות הריכוז]]. סכום זה בא מן ההקצבה הכללית למטרות סעד מעבר לים שעמד על סכום של 85 מיליון דולר. במרבית הכסף השתמשו [[הצלב האדום]] הבינ"ל והצלב האדום האמריקני למפעלים שברובם לא היו קשורים לפליטים היהודים. כך נוצר מצב שעיקר הנטל הכספי נפל על הארגונים היהודיים הפרטיים שגם כך היו חלשים יחסית.
 
==ראש הוועד==