הלוח הקראי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←ספירת העומר: {{תנ"ך|ויקרא|כג|י|יד}} |
מ ←ספירת העומר: {{תנ"ך|יהושע|ה|י|יא}} |
||
שורה 68:
:טענה נוספת שמצרפים הקראים לדבריהם, היא יום [[הנפת העומר]] (ממנו צריכים להתחיל את ספירת העומר) בתיאור התנ"כי היחיד מספר יהושע, שהוא גם הפעם הראשונה שקיימו בני ישראל בארץ ישראל את הנפת העומר. אך לפני כן יש להזכיר מצווה מ{{תנ"ך|ויקרא|כג|י|יד}}, המורה על בני ישראל שלא לאכול מתבואת הארץ עד שיונף העומר (בה גם נאמר שוב להניף ממחרת השבת):
::"...כִּי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם, וּקְצַרְתֶּם אֶת-קְצִירָהּ -- וַהֲבֵאתֶם אֶת-עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם, אֶל-הַכֹּהֵן. וְהֵנִיף אֶת-הָעֹמֶר לִפְנֵי ה', לִרְצֹנְכֶם; מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן. ... וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ, עַד-עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה -- עַד הֲבִיאֲכֶם, אֶת-קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם."
:
::"וַיַּחֲנוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, בַּגִּלְגָּל; וַיַּעֲשׂוּ אֶת-הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב -- בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ. וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ, מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח -- מַצּוֹת וְקָלוּי: בְּעֶצֶם, הַיּוֹם הַזֶּה."
:הסתירה נמצאת בעובדה שאכילת הפסח מתקיימת בערב ה-14 בניסן, ומחרת הפסח הוא היום שלאחר קרבן הפסח (זו משמעותה של המילה פסח במקרא) - ביום זה נאמר שבני ישראל אכלו מתבואת הארץ. אם הפרוש הרבני נכון ויום הנפת העומר הוא אכן ה-16 בניסן, אז בני ישראל אכלו מתבואת הארץ קודם ליום בו הותר להם, ולכן הקראים מסיקים בבירור שפרוש המילה 'שבת' לא יכול להיות יום-טוב ראשון של חג הפסח. הקראים עצמם אומרים שבמקרה זה האפשרות ההגיונית היחידה היא שערב הפסח היה ביום שבת ולכן הנפת העומר הייתה גם ממחרת השבת בשבוע וגם ממחרת החג.
|