הפרכה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
ויקיזציה – ריווח שורות נכון, הדגשת שמת ספרים ויישור הערות השוליים לשמאל.
שורה 3:
 
==במתמטיקה==
 
ב[[מתמטיקה]] כמו גם ב[[לוגיקה]], הפרכה של טענה אינה אלא [[הוכחה]] כי [[לא (לוגיקה)|שלילתה]] של טענה זו נכונה.
 
שורה 28 ⟵ 27:
{{ציטוט|תוכן=...כל מקרה שניתן להעלות על הדעת, ניתן לפירוש לאור התאוריה של אדלר ובה במידה לאור זו של פרויד. אוכל להדגים זאת על ידי שתי דוגמאות שונות מאוד של התנהגות אנושית: זו של אדם הדוחף ילד המיימה במטרה להטביעו וזו של אדם המקריב את חייו בניסיון להציל את הילד. כל אחד משני המקרים הללו ניתן להסביר באותה הקלות במונחים פרוידיאניים ואדלריאניים....לא עלתה בדעתי שום התנהגות אנושית שאיננה ניתנת להתפרש במונחיהן של שתי התאוריות....לגבי התאוריה של איינשטיין המצב היה שונה מעיקרו.|מקור=קרל פופר, ''מדע: השערות והפרכות'', Conjectures and Refutations, London: Routledge & Kegan Paul Ltd, 1963,1965, 1969, pp.33-55 תרגם יורם נבון}}
 
כלומר, לדעתו של פופר, תאוריה לא-מדעית (בניגוד לתאוריה מדעית) היא תאוריה אשר אינה מספקת שום אפשרות להפרכתה בניסוי. לכן, בעוד שמטפיזיקה יכולה להכווין ולהשפיע על יצירת השערות מדעיות{{הערה|Popper, Karl (1934/1959), '''The Logic of Scientific Discovery''', Routledge, §4}}, הרי שתאוריות מטאפיזיות אינן שייכות למדע האמפירי.
 
בניגוד לתאוריות הלא-מדעיות מהסוג לעיל, פופר טען שתאוריה מדעית מוצלחת היא כזו השוללת תרחישים רבים, ועל כן חשופה יותר לניסויים מפריכים. לדידו, התאוריה של איינשטיין היא תאוריה מדעית מוצלחת לא משום שהיא מספקת הסבר לתופעות רבות, אלא משום שכל מה שהיא טענה שלא יכול להתקיים אכן לא התקיים כשנערך הניסוי המתאים. פופר הדגיש שעמידה חוזרת ונשנית של השערה בנסיונות להפרכתה יכולה אמנם להוות הצדקה רציונלית לדגול בה כאילו שהיא נכונה, אך לעולם ישאר מעמדה כהשערה - ויש להיות מוכנים לדחות אותה בפני ניסויים מפריכים{{הערה|Popper, Karl (1957/1983), ''Realism and the Aim of Science'', Rowman and Littlefield, p. 20 ISBN 0847670155.}}.
 
בניגוד לתאוריות הלא-מדעיות מהסוג לעיל, פופר טען שתאוריה מדעית מוצלחת היא כזו השוללת תרחישים רבים, ועל כן חשופה יותר לניסויים מפריכים. לדידו, התאוריה של איינשטיין היא תאוריה מדעית מוצלחת לא משום שהיא מספקת הסבר לתופעות רבות, אלא משום שכל מה שהיא טענה שלא יכול להתקיים אכן לא התקיים כשנערך הניסוי המתאים. פופר הדגיש שעמידה חוזרת ונשנית של השערה בנסיונות להפרכתה יכולה אמנם להוות הצדקה רציונלית לדגול בה כאילו שהיא נכונה, אך לעולם ישאר מעמדה כהשערה - ויש להיות מוכנים לדחות אותה בפני ניסויים מפריכים{{הערה|Popper, Karl (1957/1983), '''Realism and the Aim of Science''', Rowman and Littlefield, p. 20 ISBN 0847670155.}}.
 
==ביהדות==
שורה 40 ⟵ 38:
* [[אפילו לא שגוי]]
* [[הוכחה על דרך השלילה]]
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
 
[[קטגוריה:פילוסופיה של המדע]]