נגישות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מילבת
אין תקציר עריכה
שורה 58:
בישראל חוקקו מספר חוקים בגישה ההנגשתית. הבולט בהם הוא [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]]. חוק זה חוקק בשנת 1998 בלא כל התייחסות לנגישות. אולם בשנת 2005 הוא תוקן כך שיכיל מושג זה ובין השאר הוסף בו פרק שלם על נגישות. פרק הנגישות בחוק השוויון מגדיר נגישות כך: {{ציטוטון|אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת [[מידע]] הניתן או מופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתוכנית ובפעילויות המתקיימות בהם, והכול באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי.}}
 
פרק הנגישות של החוק קובע את החובה להנגיש כל מקום שפתוחשניתן לציבור וכלבו שירות הניתן לציבור לאנשים עם כל סוגי המגבלותהמוגבלויות. לפי חוק זה, כל בניין אשר ניתן בו שירות לציבור, כגון: [[משרד ממשלתי|משרדי הממשלהממשלה]], [[בית משפט|בתי המשפטמשפט,]] ובתיבתי העסקעסק, לרבות [[בית קולנוע|בתי קולנוע]], מסעדות, פארקים ובתי מלון, חייביםבתי בנגישות מלאה. חובת הנגישות מדברת על בעלי המוגבלות הפיזיתספר, מוגבליאתרי הראייהאינטרנט, מוגבלימופעים השמיעה,ועוד מוגבלות- נפשיתחייבים ומוגבלותבנגישות קוגניטיביות.הנוגעת אתלשירות רובהניתן פתרונותבמקום, ההנגשהלמבנים, אמורותלתשתיות לספקולסביבת ה[[רשות מקומית|רשויות המקומיות]]הבניין. כמו כן,זאת מעניקכדי החוקלאפשר כליםלאנשים לאכיפתו, כגון מערך פקחים ב[[נציבות השוויון לבעליעם מוגבלות]] אשרלקבל יוסמכושירות להוציאבאופן צווישוויוני, סגירהמכובד נגדועצמאי, מקומותיחד שאינםעם נגישים.כלל הנציבות נותנת גם תווי איכות לבעלי מקצוע מתחום ההנגשה. התווים נקראים תו "[[מורשה נגישות]]"הציבור.
 
חוק שוויון זכויות והתקנות הקשורות אליו מתייחסים לאנשים עם מוגבלות פיזית, מוגבלות בראייה, מוגבלות בשמיעה, מוגבלות נפשית ומוגבלות קוגניטיביות. את ביצוע התאמות ההנגשה אמור לספק המחזיק, המפעיל או הבעלים של מקום ציבורי. כמו כן, מעניק החוק כלים לאכיפתו, כגון מערך פקחים ב[[נציבות השוויון לבעלי מוגבלות|נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]] אשר הוסמכו להוציא צווי נגישות נגד החייבים בנגישות אשר לא ביצעו את ההתאמות הדרושות. כמו כן, עסק טעון רישוי אשר לא עומד בדרישות החוק במעמד הגשת הבקשה לרישיון - לא יקבל רישיון עסק. בנוסף, אדם עם מוגבלות אשר הגיע לקבל שירות במקום ציבורי והמקום נמצא לא נגיש יכול להגיש תביעה אזרחית ללא הוכחת נזק.
בתיקון ל[[חוק התכנון והבנייה]] שתוקפו החל מ-[[1 באפריל]] [[1972]] נקבע כי כל מבנה ציבורי שנבנה בישראל חייב לכלול אמצעים שיאפשרו גישה לנכים. הרחבה ופירוט של עיקרון זה נעשו ב[[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], [[ה'תשנ"ח]]-[[1998]]. כמו כן נקבע בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובתקנות לפיו, כי על מפעיל שירות תחבורה ציבורית ורשות מקומית להסדיר נגישות עבור אנשים עם מוגבלות לשירותי תחבורה ציבורית. כן הותקנו תקנות בדבר נגישות לאתרי עתיקות, גנים לאומיים, שמורות טבע ושטחים פתוחים שבניהול רשות הטבע והגנים או הקרן הקיימת לישראל, או מטעמן.
 
משרד הכלכלה מעניק תעודת הסמכה לבעלי מקצוע שעברו התמחות בתחום הנגישות. ישנם שני סוגי התמחויות:
# מורשה נגישות מתו"ס (מבנים, תשתיות וסביבה). יועצים אלו עוסקים בהנגשת הסביבה הפיזית של הבניין, התשתיות והסביבה שלו וחייבים להיות רשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים.
# מורשה נגישות השירות. יועצים אלו עוסקים בהנגשת השירות הניתן במקום, כגון מערכת שמע, שילוט, רהיטים, אתר אינטרנט, נהלים, הדרכות עובדים ועוד.
בתיקוןקון ל[[חוק התכנון והבנייה]] שתוקפו החל מ-[[1 באפריל]] [[1972]] נקבע כי כל מבנה ציבורי שנבנה בישראל חייב לכלול אמצעים שיאפשרו גישה לנכים. הרחבה ופירוט של עיקרון זה נעשו ב[[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], [[ה'תשנ"ח]]-[[1998]]. כמו כן נקבע בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובתקנות לפיו, כי על מפעיל שירות תחבורה ציבורית ורשות מקומית להסדיר נגישות עבור אנשים עם מוגבלות לשירותי תחבורה ציבורית. כן הותקנו תקנות בדבר נגישות לאתרי עתיקות, גנים לאומיים, שמורות טבע ושטחים פתוחים שבניהול רשות הטבע והגנים או הקרן הקיימת לישראל, או מטעמן.
 
חוקי נגישות נוספים: