הלוח הקראי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏מועדים שמוזכרים בנביאים ובכתובים: {{תנ"ך|אסתר|ט|כא|קצר=כן}}
מ ←‏חגים ומועדים: קישורים פנימיים
שורה 40:
 
=== מועדים שמוזכרים בתורה ===
; חג הפסח ושבעת[[ערב ימיפסח|פסח]] ו[[חג המצות]]: הפסח הוא הערב ה-14 בחודש הראשון, חודש [[ניסן]], בו התקיים בעבר [[קורבן הפסח]]; שבעת הימים שאחריו החל מ-15 בניסן נקראים [[חג המצות]]. היום הראשון והיום השביעי של חג המצות הם [[יום טוב|מקראי קודש]] האסורים במלאכה מלבד [[מלאכת אוכל נפש]]. "בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ -- בֵּין הָעַרְבָּיִם: פֶּסַח, לַ-ה'. וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, חַג הַמַּצּוֹת לַ-ה': שִׁבְעַת יָמִים, מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ. בַּיּוֹם, הָרִאשׁוֹן, מִקְרָא-קֹדֶשׁ, יִהְיֶה לָכֶם ... בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא-קֹדֶשׁ, כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ." ({{תנ"ך|ויקרא|כג|ה|ח|קצר=כן}}).
 
; חג ה[[שבועות]]: לחג השבועות בלוח הקראי אין תאריך קבוע בלוח הקראי, אבלאלא הוא מתקיים תמיד ביוםב[[יום ראשון|יום ראשון בשבוע]] מיד לאחר תקופת [[ספירת העומר]], אשר מתחילה ממחרת השבתה[[שבת]] שמתקיימתשבמהלך במהלךשבוע [[חג המצות (ראו סוגיה להלן)]]. "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם [[ממחרת השבת|מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת]] מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת-[[עומר התנופה|עֹמֶר הַתְּנוּפָה]] שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַ-ה':... וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם בְּכָל-מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם." ({{תנ"ך|ויקרא|כג|טו|טז|קצר=כן}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|כא|ללא=פרק|קצר=כן}})
 
; יום תרועה: הוא החג שנקרא בפי היהודים הרבניים [[ראש השנה]] - ביהדות הקראית כינוי זה יהיה חסר היגיון, מכיוון שחודש ניסן נתפס עדיין כתחילתכ[[ראשי שנים ביהדות|תחילת השנה]]. הוא מתקיים בא' בתשרי וכפי שבתורה משכו יום אחד ולא יומיים, כך גם אצל היהודים הקראים. "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם -- כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ: יוֹם תְּרוּעָה, יִהְיֶה לָכֶם." ({{תנ"ך|במדבר|כט|א|קצר=כן}}).
 
; [[יום הכיפורים]]: מתקיים ב-10 בתשרי. "אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם, אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם..." ({{תנ"ך|ויקרא|כג|כז|קצר=כן}}).
שורה 53:
 
==== ספירת העומר ====
{{הפניה לערך מורחב|ממחרת השבת}}
:מקור הספירה הוא ב{{תנ"ך|ויקרא|כג}} כפי שכתוב:
:: (טו) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה:
שורה 74 ⟵ 75:
 
=== מועדים שמוזכרים בנביאים ובכתובים ===
; [[צום הרביעי]]: צום זה מתקיים ב-9 בחודש הרביעי, [[תמוז]], היום בו נבקעו חומות ירושלים ב[[תקופת בית ראשון]] "בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר; וְלֹא-הָיָה לֶחֶם, לְעַם הָאָרֶץ. וַתִּבָּקַע הָעִיר..." ({{תנ"ך|מלכים ב|כה|ג|ד|קצר=כן}}).
 
; [[צום החמישי]]: בחודש החמישי, הקראים נוהגים לקיים שני צומות: ב-7 ב[[אב]] וב-10 באב. צומות אלה הם הימים המוזכרים בתנ"ך ביניהם אירע חורבן [[בית המקדש הראשון]]. בנוסף כל ארבעת הימים בין שני הצומות נחשבים כימי אבל. עד לדורות האחרונים, היו שנהגו לצום בכל ארבעת הימים הללו, אולם כיום מנהג זה אינו נפוץ. הנוהג המקובל הוא לצום בצומות הללו רק ביום, ולא מערב עד ערב כביום הכיפורים. "וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ ... וַיִּשְׂרֹף אֶת-בֵּית-ה', וְאֶת-בֵּית הַמֶּלֶךְ; וְאֵת כָּל-בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם ..." ({{תנ"ך|מלכים ב|כה|ח|קצר=כן}}). "וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ ... וַיִּשְׂרֹף אֶת-בֵּית-ה', וְאֶת-בֵּית הַמֶּלֶךְ; וְאֵת כָּל-בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם ..." ({{תנ"ך|ירמיה|נב|יב|יג|קצר=כן}}).
 
; [[צום השביעי]]: מתקיים בכ"ד בתשרי - החודש השביעי. "וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַזֶּה [תשרי], נֶאֶסְפוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וּבְשַׂקִּים, וַאֲדָמָה, עֲלֵיהֶם." ({{תנ"ך|נחמיה|ט|א|קצר=כן}}).
 
; [[צום העשירי]]: צום זה מתקיים ב-10 בחודש העשירי, חודש טבת, לזכר תחילת המצור על ירושלים בימי בית ראשון. "וַיְהִי בַשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְמָלְכוֹ, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל הוּא וְכָל-חֵילוֹ עַל-יְרוּשָׁלִַם, וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ; וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק, סָבִיב. וַתָּבֹא הָעִיר, בַּמָּצוֹר, עַד עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ" ({{תנ"ך|ירמיה|נב|ד|ה|קצר=כן}}).
 
; [[פורים]]: ימי הפורים מתקיימים תמיד ב-14 וב-15 בחודש השנים-עשר הוא חודש אדר. גם בשנה מעוברת הקראים מקיימים את ימי הפורים באדר א' - החודש השנים-עשר, ולא באדר ב' - החודש השלושה-עשר, מכיוון שהיהודים קיבלו על עצמם לקיים את החג באותו תאריך בכל שנה ושנה - בחודש אדר בו אירע נס פורים, ולא בחודש אחר. "לְקַיֵּם, עֲלֵיהֶם--לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, וְאֵת יוֹם-חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ: בְּכָל-שָׁנָה, וְשָׁנָה. כַּיָּמִים, אֲשֶׁר-נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם, יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים." ({{תנ"ך|אסתר|ט|כא|קצר=כן}}). כמו כן, לפי עקרונות הלוח הקראי לא ניתן לדעת מראש אם השנה תהיה מעוברת ולכן גם לא ניתן לדחות מראש את החג.