הלוח הקראי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←מועדים שמוזכרים בנביאים ובכתובים: {{תנ"ך|אסתר|ט|כא|קצר=כן}} |
מ ←חגים ומועדים: קישורים פנימיים |
||
שורה 40:
=== מועדים שמוזכרים בתורה ===
;
; חג ה[[שבועות]]: לחג השבועות
; יום תרועה: הוא החג שנקרא בפי היהודים הרבניים [[ראש השנה]] - ביהדות הקראית כינוי זה יהיה חסר היגיון, מכיוון שחודש ניסן נתפס עדיין
; [[יום הכיפורים]]: מתקיים ב-10 בתשרי. "אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם, אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם..." ({{תנ"ך|ויקרא|כג|כז|קצר=כן}}).
שורה 53:
==== ספירת העומר ====
{{הפניה לערך מורחב|ממחרת השבת}}
:מקור הספירה הוא ב{{תנ"ך|ויקרא|כג}} כפי שכתוב:
:: (טו) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה:
שורה 74 ⟵ 75:
=== מועדים שמוזכרים בנביאים ובכתובים ===
; [[צום הרביעי]]: צום זה מתקיים ב-9 בחודש הרביעי, [[תמוז]], היום בו נבקעו חומות ירושלים ב[[תקופת בית ראשון]] "בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר; וְלֹא-הָיָה לֶחֶם, לְעַם הָאָרֶץ. וַתִּבָּקַע הָעִיר..." ({{תנ"ך|מלכים ב|כה|ג|ד|קצר=כן}}).
; [[צום החמישי]]: בחודש החמישי, הקראים נוהגים לקיים שני צומות: ב-7 ב[[אב]] וב-10 באב. צומות אלה הם הימים המוזכרים בתנ"ך ביניהם אירע חורבן [[בית המקדש הראשון]]. בנוסף כל ארבעת הימים בין שני הצומות נחשבים כימי אבל. עד לדורות האחרונים, היו שנהגו לצום בכל ארבעת הימים הללו, אולם כיום מנהג זה אינו נפוץ. הנוהג המקובל הוא לצום בצומות הללו רק ביום, ולא מערב עד ערב כביום הכיפורים. "וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ ... וַיִּשְׂרֹף אֶת-בֵּית-ה', וְאֶת-בֵּית הַמֶּלֶךְ; וְאֵת כָּל-בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם ..." ({{תנ"ך|מלכים ב|כה|ח|קצר=כן}}). "וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ ... וַיִּשְׂרֹף אֶת-בֵּית-ה', וְאֶת-בֵּית הַמֶּלֶךְ; וְאֵת כָּל-בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם ..." ({{תנ"ך|ירמיה|נב|יב|יג|קצר=כן}}).
; [[צום השביעי]]: מתקיים בכ"ד בתשרי - החודש השביעי. "וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַזֶּה [תשרי], נֶאֶסְפוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וּבְשַׂקִּים, וַאֲדָמָה, עֲלֵיהֶם." ({{תנ"ך|נחמיה|ט|א|קצר=כן}}).
; [[צום העשירי]]: צום זה מתקיים ב-10 בחודש העשירי, חודש טבת, לזכר תחילת המצור על ירושלים בימי בית ראשון. "וַיְהִי בַשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְמָלְכוֹ, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל הוּא וְכָל-חֵילוֹ עַל-יְרוּשָׁלִַם, וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ; וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק, סָבִיב. וַתָּבֹא הָעִיר, בַּמָּצוֹר, עַד עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ" ({{תנ"ך|ירמיה|נב|ד|ה|קצר=כן}}).
; [[פורים]]: ימי הפורים מתקיימים תמיד ב-14 וב-15 בחודש השנים-עשר הוא חודש אדר. גם בשנה מעוברת הקראים מקיימים את ימי הפורים באדר א' - החודש השנים-עשר, ולא באדר ב' - החודש השלושה-עשר, מכיוון שהיהודים קיבלו על עצמם לקיים את החג באותו תאריך בכל שנה ושנה - בחודש אדר בו אירע נס פורים, ולא בחודש אחר. "לְקַיֵּם, עֲלֵיהֶם--לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, וְאֵת יוֹם-חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ: בְּכָל-שָׁנָה, וְשָׁנָה. כַּיָּמִים, אֲשֶׁר-נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם, יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים." ({{תנ"ך|אסתר|ט|כא|קצר=כן}}). כמו כן, לפי עקרונות הלוח הקראי לא ניתן לדעת מראש אם השנה תהיה מעוברת ולכן גם לא ניתן לדחות מראש את החג.
|